Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 7 (1846) · p. Seite 58

ואם אדלג. אז אי! מעצר וחומה. לבלי חוק לבלע ונוש יושבי תב?1; ובחוצות ושוקים ׳ליל וצוחח ׳ אז האטד באר פיה היות לך אדון. ואז מר יצוחו בקול הומה להשבית עצתך ולשומה הבל. קמצי חומר ביליל שבר ואנחה. אם חצית בנינים רבי קומה ואם ׳שמרוני אשביעם נחת י לשיתס תל עפר בזעף חציך, בהתאום מ טעמים להשיב רוח, אני לך רסן ומעצר וחומה אזיד למו נזיד. אבריאם מרקחת לחפיר זממך ולשכך קצפך. ארתיח הסיר עדי הוא נפוח. לא כן אם שוט שוטף ישטוף חלד רב ל׳ און, מי רב אונים כמוני, כמו בימי נח אל אומר הביע׳ עשות כמפעלי מי יהין להתהלל! אז בחור ובתולה שב וגם ילד מספר גבורות׳ אשים מחסום הלכו אל תוהו—קצםהגיע. ללשוני, לא ימלטו נפשם במגדלים ומערות. כי רבו למאוד הלא שפה למלל. גם ראש מגדל קומה שח לאדמה המים. וקירותיו מחמת אפי מקרקרות דום דום! דובר עתק, ענה המים נל יקוסחיירוטשבהחבאו שמה. הן אני חשך גרר בפרצך פרץ, גם מבלי מים חתה האדמה, אם לעב תגיע, תסיק שמים בני חלד אך יום יומים יעמודו; אשפיל גאונך, אשים מזח לך במרץ! בלי שהיה כדת המונו צחה צמא בעת זעמך כל יד מי באר שואבת, ונבלתם כסוחות לתמרים ׳מורו. כי אם יירו כהץ גלי מים, עתה, דובר עתק, הכלם נצח ועל מוקד ישפכו. הכהה שלהבת בל תוסיף על כל הנבה מעלה נכבו כדורי אש נעלמו מעינים, וני רב כחך׳ בל תרים מצח. אם באבדון'פיך תפער בזדון כי אם תוסיף תשבע כלימות סלה! מכתם מרחה' ואשנר שלוחה להמליץ המנואל 3אין חקר נש״׳ת מ׳ מענדל בד"’ שטערן עדי נצח יודח ויהל י- דובבי לשונות ב ישמעו זרות ושונות אם יריעו