Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 7 (1846) · p. Seite 57

מ׳ יחזיק בידיך. או מי יעמוד בעדך, בכי זעק תשוע, ואין מי שומע, הרוג וגוע, מי דמך תובע? טבעת במצול, מעלת מעוז*, איך תקו גאול, משערי שאול, הנם פתוחים, לנצח לא יסגדו. בפתע פתאם, יבוא היום. אך יכפר אדמתך איום. יחדל מזעום, יען וביען רמת לך ישברו. א. בליטץ. אם יליד שפחה שמך, או בת מלך אמך, אס אשפה יציעך, או מרומים כסאך, שלל המות אתה, על p מתה, ירידת מטה, ני למעל שטית נכשלת בעונך, כי טחו עיניך, יאכלו בניך. וכל נושאי פניך, ואין מי ידפך. ילדותך ודבאך, ירועי כאביך, ענוך מרוך. דכאי גויך׳ קיעו סגור לבך, שחו לעפד גביך, הנערה והמים. Don M. L. כך דגל בל ימצאה גם הון והיל נסגר בדלתי נחשה ובדיה יעוף וירד כמו הזיו! ליל - מי מעורר בלהות בין יושבי חלד זולתי! מפני ינוסו בלמו, כי לא אשא פני שב גם ילד מפני יחישו מצוא מפלט למוי נחושתה אחשב בעץ נרקב גם ברזל מצפון, בדיל ועופרת ידעך וימס בחום אש וזיקיו וכמים יגר בתוך אש מערת. Dufchnis. הבערה: ממרומי קרת קראת הבערה; אתם גדולים באומץ האזינו? אך קצות דרבי גבורתי אספרה, מי בכם גדול באונים כמוני! אס חמתי בוערת נחמת פתן לא תשכך ולא תקום לדממה ׳ אז אלחך כל סביבי באין רסן, זעיר מלאה תשואות השאה שממה, יושביה ידוששו, מקום להניח