Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 7 (1846) · p. Seite 59

יומם ונם VS יאזינו שירים מפז יקרים זכים וברורים נצח מפוארים בין חכמי חדות בין אנשי מדות גם יזרח סלה ויעלה מעלה! נ״ד הצעיר לימים. מאיר ליב דושניס. יקר התבל. Won N. L. Fürst. מרחש מקדמי חין/ נפרוע פרעות עלי החלד, נעוד לח חוקו וזק הוזמן ע‘פני התנל, חופך ועלעת הסכלות גפו פני הנינה׳ וזוהר החנמה מוכה היינה ומדע לח נקעו כשחר חורס. שונ3 וסודר הלנו יושניה על פני החרן׳ לשכלם לח הטו חוזן, ולבינתם חמרו הרחקי. חולם המטיג לכל נרוחיו שם למטרת חפצו חשרת והצלחת העולם׳ הנין מחשנותיו לפעול טונות 3קר3 החרן, חממו עשתנותיו להכרית סרחי חולת מצרי רשע מלנות ׳ושניה, למען יפרח כזית רענן 3נן אלהיס ען הדעת, דעת טו3 ורע. על כן הקים להס חנשים חנשי איירי ל33, הוח הכנר אשר ימאס ויקוץ נהנלי ת3ל, החיש חשר לח יחוש לפגעי וטרדות העת, ולא ידאג חם תוחלתו ממושכה, ותקותו נצמח השדה תינל יתינש. האנשים האלה חזרו נחיל כחם וחברו נמתניהם חגורות העוז ותננורח, °ייו נאל מעוזם׳ אשר יתן להם אותן להדריך התועים נדרן מישור, ולאשר הנלוזים נמעגלותם עלי הדרן נל מעוקל, אס רוח גאה וגאון, רוח הפשע, הפיח 5חיי אנשיו רה3 וחטאת מרי, אס תאותיהס נקרנס רוח עועיס נסנו. אס על ימאי הצלחה פניהם הסתתרו מהניט אל האלהיס, אל אל מטינס, אם דשנו והתענגו מחלג האין, ונאלם נעטו׳ גואלם שנחו וצורם נשו, ולא התגוננו מי יתן למו צמר ופשתים נסות נשר ערותם — אז מלין הניעו, אתריהם הננירו וכמעין נונע ממקור מיס חיים כן חזותם חזות קשה חקירות לנס גזלו. ילהנת דנריהס וננידוני מליהס פצעו והדור את רשעי הארן ודכאו את גאונם, ייי0 האין לזלות נני אדם החליפו, אונס אל אלהיס שמו מנטם ׳ עיניהם לא ויפצחו בשירים כוכבי בקדים; כי בעת יבקיע שחד ברקיע שקטה בכל קריה משאון והומיה ועוד הם ידרמו ואז בשיר ינעמו. לא כן הדוברים בלשון העברים מן כוכב יחל