Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 7 (1846) · p. Seite 52

יפעת מזיתותין, אשי עשית מטעמים ממורשי לגנן, מול הדרת כבוד גזי תפארתנו? הן כל איש אשי יוח המליצה נוספה נקרנו יקריבו אליו מגמא הווה מזמרת לננס, ואתה תעשוק מזימות יקרות מעולפות אהנה"•' הן מהי התפעם רות׳, והמיות אלף נקרני תתעוררנה, עמודי סרעפי ירופפו׳ ירמו! מיתרי רעיוני, ועקני קסתי הלמו. רום שאתן ויקרה ערנך, ני אשים נופיי פני׳ וננוו אשרן, והדרת גדולתן, עת אפוה לננדי, התעמודנה ידי? התא,קנה זרועות׳? עת אזנרה ני על ננפי החנמה תדא רוחן, מעטה חתולתן תפארה התנונה, נערפל על תלמי שוי ישתרע, ננה נצעיף הנופת דמות פני תנוסה׳ ומני נושת עלומי יחוורו׳ ונתגשמה מהניט אל שתש מטוהרה, אופל תלן נלח חתה, קדורנית אהלון. אן יען ני האירו למולי קרני הוד חנורין היקרים נשחר ׳ מנין שורותם יצהירו נתראה הקשת ני תופיע מנין סתרי ותפלפי הענים נקצה לשוני טעמתים׳ ותאורנה עיני׳ המה הנו שורש על תלמי לני, המה הפיחו נקרני שורש לנת אהנה, יוקדת נשלהנת יה, להודות לן על תגמול אסם קציהס, המה יפלסו נתינ לתעצומות עזה, ינתקו מוסרות, יפתחו חרצונוה האימה, והן התה הרהינו ננפשי עז לקדם פנין נתיתרי ננורי, ולהזהיר פניני טל ידידות עלי שושני לננן נגיל ותודה. אל מגיל גנוה וראשו נשמי® העומד בלב אי הים דמיתי חנורין היקרים, אם אניח צוללת נתצולת חרין נוני הים חומר מיס דנים, ומשנריו יגרשו עליה גלים לאין מספר, תהום נשף עליה להפקיעה נשרירי נטנו, וננוע עצי יער נין הרנסים נהדוף נמו רות סערה, נן תיגה ינופף הגה והנה ויחשוג להשנר י אז לאוד חצי צלי יהלנו, לנוגה נרק קרניו, נעמוד ענן וחומת אש עומד לפניהם׳ לנחותם הדרן ללנת יומם ולילה, וינהגם נטח שקט ואין מחריד. ננה המה לי מליצי רעיונין, אדוני היקר! מדי עלוהי עלי משכני בלילות לתור לי מעט תנוחה מרגשת השמש. ותרעש גלגל יומו׳ וללוט את פני נאדרת השינה והתנומה, ה( תצמחנה מדינות מורשי לנני עם נני שרעפי׳ קול סאון ורעש ישמיעו, לא קי' ענוה גנורה והתולה גדולה כקול מים אדירים כי יגיחס שנולת זרם מטר סוח!1 מראש הררי נמרים אלי פלגי העמק, אף לא קול שודד ני ינא על קריה נצורי ומקיש תלן׳ אן קול ענות לנ אנני שומע. ני יהרסו להעלית עני זכרוני׳ מצג איש המתואר נמחונת אלהיט׳ ורוח תופיה ותנונה ינגיפהי, ניתר שאת ויתר עז אשר ישים מגמת פניו לאסוף חכמה׳ ויתאוה תאוה לצניר אנונה, אשי ילמד אותם האדם וחי נהם, הקצר ידו מהשיגס סרעפיו ייגעו, רעיוניו ייעס' תגלי ידע איה איפה המסילה נה לעלות על גנעת האשר האמת׳ ׳ ואנה איתו מושנו. אחרי אשר חיל שאון ננור החכמות נתקו מיתריהם• אם ה' נפלה «< השתים, ותצת באלוני הנשן׳ ותנחר נרושיו להטה, ולא נימים הראשונים׳ האחרונים, הימים הראשונים נפלו, הה, נל יוסיפו קו׳ס• אשר אס נכסף איש לדעת את שלום החנתה, נא ינא נמה אל אחת מהערים הנקונות נשמות. אשי שמן כשמן הורק נמנו ריח על פני תנל, נרוס אד המסוננ את האי! (ו1נו»וו0פ,הל!רע) נסלני נושם נערן גן אלהיס *שם רועה אנן ישראל אין נית! אתרי חנתה ונינה חוצג מפיו נלדנת אש שלהנת יה, ינקע צור לננו, חלייייש למעיני מיס ׳ ויוציא נוזלים, להשקות ערוגות מטעיו, נטעי נעמנים, זרע קידש׳ השתולים לפניו, והעוטרים עליו נאגן הסהר" שמח נל יקר ראתה עינו ונעה לת נניר עלה עשר מעלות על נמתי התנונה׳ ועשה לו מפיס לרחף על ננסי החנמא'