Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 7 (1846) · p. Seite 50

50 דברים אחדים נשודש פות. Won Hermann Hanak. החכם בן זאב בספרו אוצר השרשיס בשרש פות נטה מדעת הרד״ק בשרשיס׳ אשר עליו יסד ספרו, ולא רצה לתרגם פותות [אנגעלן] ני קשה לו ״מדוע שנה שמס?״ הלא צירי הדלת יקראו, ודחק לפרשו נפי ענינו ע״ש. וגס באוצר השרשיס הנדפס מחדש עם תקודם עודנה הוא כן בלי תקון!ושנוי. ולדעתי הוא בדור גי דעת הרד״ק היא האמיתית כאשד יעידו עליה מקומות הרבה במשנה ו3גמ'. (עיין מם' כלים פ' י״א מ״ב ור״מ ודע״ב שם ובדש״י על התורה פ' תרומה) וז״ל המשנה חפותה שתחת ד,צ ר ונו' הלא נראה ׳ כי פות וציר שני דברים מחולקים הס, והנה ראיתי, דק חסרון ידיעת צורת הדלת ומלאכתה בימי קדם הטעה את בחכם הנ״ל לכן אפרש צורתה י כאשד נראה מכמה מקומות בש״ס ומפרשים. ונזה נבין השרש הזה על נכין: בשתי מקצעות הדלת היו לפנים שתי ידות, כעין שתי יתדות עגילים, עשויות מען הדלת עצמו או מברזל, אחת למעלה ואמת למטה, הנקראים צירי הדלת. וכנגדן היו שני מורים עגולים חקוקים, אמו במפתן העליון׳ ואחד במפתן התחתון׳ אשר בפתח, זה מול זה, בתים לתת בהם הצירים, הנקראים פותות "והדלת תסוב על צירה" נתון שתי הפותות. (משלי כ״ו) היחיד פותה מור או חקק(וופפ:וד, טפו!זנוע) כי פית דומה בהוראתו לשרש פתה׳ פתח (קפפנען) ני פתה עניני פתיחת הלב להכניס דבריו, ולהסית אותו לדבר מה (וויבעררע־ דען), והשומע בלי הבחנה לדברי המפתה אותו נקרא פתי (ןיי»פג?יי' בעער) שלבו פתוח לכלי ויקבל כל אשר הוגד לו. וכן הוראת השורש הזה בלשון ערבי׳ ומזה הענין פתהן יערה (ישעי' ג') כנוי לעמה [וויהרע טתנן_ עמ1ב?ו!0ען.) ולפי צורת הדלת עתה בזמנינו, יאית השם צירים לשתי יתדות העקימיס הקבועים במזוזות הפתח (וראוי לתרגם׳ מנגעןהווקען) והשם פותות לשני בתי ברזל הקבועים בדלת עצמו הסובבים על הצירים (וראוי לתרגם, וועע^ופפער) ולחנם השיג הרב המכס הנודע לתהלה מוה' סי״ר בב״הע תק״צ על בעל הערוך שתרגם פת ((!)ך) ע״ש. T הירש האנאק.