Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 7 (1846) · p. Seite 45

45 ולהפיל תרדמה עלי שפמי שממי נחותיהן׳ {מען נעור נמחשן יגשש וגסוס ונירד לא ייין יינה. לא זאת ירית נהונתנו לניד נשפתיס את אלהי ישיאל, ולנצור מלותיו ותורותיו יען נן עשו איותמו ואיות איותינו מני עת החל ישראל להיות לגוי, ני אס לאפיה וליראה את ד' ינל לי ונפש — עלי ציר נשני ונעלה הזה תסיי הדת הקדושה עס נל חוקיה ומשפטיה, וזאת היא המטרה הננידה אשר אליה ערני אצילי עמינו את מזימותיהם ועשתנותיסס ינל דיר ודור. ואילם הורן אשר אליה ינוזנו הלא הוא: ההתיוננות ימשטר שיי ותהלונוהיו יהיל ארצה, ירי תנמתו גודל חסרי ועזוז נפלאותיו אשר נתונים יאציע חלהיס ומגילת ספר היריאה. ולנן מה גילה מדות ליו, לעת מצאו איש נלייו לארות אמו לנזירה ימסלול הקודש, ולצאת עמו חלון לקראת שוטני חנמה ונחי. דעת, אשר יעמדו לשטן להם ליל יסיקו זממם וחפצם נידם לא יצלח. — גתאימי יטן נן דיקה חיש נפש הלוי נאחיו הנהן, יינרתו שניהם ירית מלח אשר לא שלטה יה יד הזמן, ולא נתקו מוסרותיה יל הימים אשר התהלנו שנימו וארצות החיים "כעננים יחוור" נתי החנם ילל!ן לאלוף נעורר קראכמאל ז״ל "כעניים נחדיר ונימק נארן ציה מצאתי את שאהיה נפשי יונק שיי החכמה ינית דודי ניע, ימה לננתני אז אחי! ימה משנהני לוקח נפשות! פתיתני לרון אחרין מתלות דעת ואפת! פליאה יעת ממני גם עתה, אך זאת אדע, אשר מעת הכרתיך שנעתי שמחוה את שייך, מעת הוריקו נוכח פני יתרון הנשי דעת וענות תן, אשר יינות עפעפיך ייוצצו• תני אז נקשרו נפשותינו ונושרות ונפייתות אהיה, התאחדו והיה ינפש אחת ושתי גייות« ני 01 אתה ששת על כי מצאתני אוהני! כמוצא נשק יי ומעון אריות הררי טרף, ני על נן ידעת חנותנו ומדיר, תחנותנו וגאון אירדן, מקום לא לאיש הולך והכין את צעדו ליטח דרנהו — ואילו האחד 5יסיל ומקום הניס הררי נמרים, ואין שני להצילו לנתון מתלעותס ולהרוס שנימו —" ונפש רעיה אכלו יחדיו הפרי ען ה/עת, ולא שתו לנס ללהקת ש״ערים נעם, אשר כשופר הרימו קולס לאחר: סורו ממנו, אל תאכלו תמנו יאל תגעו נו, פן תספו, ואחריתנס כלענה תרה תהיה. — (ההמשך יתחירה הנאה אייה .) הכיוכלים. Frei nach dem Deutschen. Don Benjamin Schwarzfeld. יהלוי בשדים כוכבים ךב'והי.ם המה מםךחלןיס בלה ממתקים. \ד - בכל ביקר וערב הבריקו ברקיע וכמלאכי שליום מתבל היפה