Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 7 (1846) · p. Seite 46

46?ימי חרסי בעלומי ימי לא פעם אחת אליהם sys׳ הבינותי, ובשבחה ’לבר דומיה ד• י : : ־ t * t אורח זהב ביובבים עיני צופיה. אז לא הלכתי קודר מיגון.ותוגה בי אם אך שמח הייתי מאין הפוגה יען בכל מדרך כף ר;לי רדיתי נחה וימי רעי ראיתי כישיוישנה פיוךחת. למי הילדות הן עקרו חלפו מחשבות הרובל כצפרים עפו והמה עמו אז אמנם גם עתה בארה זהבם יאיורו עלקה. עתה נדכאה בעמק אנחה ועוד עיני צופיה לשאוף מהם רוחה ובמו מאגלי הטל .יפיוארו פרחים בהביטי אותם חררי לבי מךוחים. עוד ימים יעביורו -»נים יחליופו ׳׳■ T■ ־> , < -I- עוד חלומיות נעימות בעשן יהנדופו והמה יצהירו בנחת במקומות מימןזביותם יוער עולמי עד לא ייעבטון זהב מסילותם י אם שנים רביות האדמה עלי כפופה גויה׳ העיפה ברהןביון עטופה עת הדאגה ועצב התוגה והצער מתררמתי לא .יעירו;׳ יסוערו בסער.