Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 7 (1846) · p. Seite 43

43 עצי מגלגל גל מי ־— וגמענו עז3 את נית הססר חתם תורה ולמודה, לשית למסמר לגו — גלי דעת דרכיו ־־ ולעשות מקנה וקנין. ונשגת ממנו גל השנע ג... אשר מלא המורה את גרשו נהם ונעג ונענן נממו מלגו גל החדופיס והפלפולים של ... אשר קנה גממיר ר3, געמל נפש ומהלומות אין ספורות גנעוריו גגית מוריו מאירי או מעורי עיניו, ולא יעלו גזגרונו עוד, כי היחלצוהו ממיצר? הישניעו את נפשו עת תרעג? או יתנו אוכל לעולליו הרכים, השואגים כנפיריס לטרון)? ומגמתו עתה לאסון) כ מול רצי גסף, ולמלאות את גיתו גל הון יקר אף נעים, אן לא כל אשר יחשוג אנוש אנוש כן יהיה, וכאשר ייחל ויקוה גן יקום. השמח לאיד גני ממותה ולפידס ישחק ילעג: הזמן׳ נקג עד מהרה חור גצרור כספו׳ ולאסירי מצנו קרא דרורי כי איך ילן וטח גדרני ההצלחה׳ ולא יתעה גנמיגותיה, אס לא נסה ללכת גהן? נעין דומעת יניט יראה, והנה כוכגי אשרו קדרו׳ אספו נגהם, נפשו מאכל תאוה ואין, והנושים — האשס וילדיה — ינשו גלי חשך, ואין לאל ידו כי מטה. ומה ירנז ויתקצף עתה עלי הוריו ומולידיו; כי השליכוהו מצולה גלנג ימים, טרם אלפוהו לשוט על פני המיס ולא יצלל כעופרת תחתיה גלי תוחלת ושגר. ־־• אז גגוא יום השגת, יום אשר יאסור ידינו מעשות כל מלאכה, ורק להתענג גתענוגות גשר ורוח, אז אחרי אכלו ושתו, אחרי מלא כישו מעדנים, אז יתאו תאוה להשיג נס את נפשו היעגה, ולהשגיעה מלחם שמיס, ויפתח את ספר תודת ה׳ וספרי הנגיאיה וחוזים אשר רוח ה' דגר גס אולם אהה! לא יוכל קריא גהס, וכספר החתום המה לו, סגור הסע׳ לפניו מנוא אל הקודם פנימה, כי לא נתן לו נימי שחרותו המפתח. הנסיון הזה ישכינהו למעצגה, ו מען ינליג עלי יגונו וזף לעשות גנפיס להיום אשר לאטו יתהלך, חש מסלט לו אל שגנו הקרוג אליו היושנ נשער הגיה, שתה ידנר דגר, יוציא דנה, יקנה ימכור עדי יפן היום היום הגנאי להשליך איש ישראל אלילי גססו וזהנו אחרי גוו, ורק ליחד לנו לאהנה את די ולענדו ניראה — וישונ למלאכתו אשר הוא עושה. — נטיתי מעט מני דרגי, שטיתי מני מעגלי, למען התות לן, קורא נעל נפש, את חנון הנלוז ההוא ותולדותיו הרעות ר יען אהה, לנשתנו עוד היום יערי נאליציען תמצאהו. עוד, נעת רנתי חכמה ומדעים הלזו, עינינו תחזינה שמה, אינה רועה אוילי ורוע לנג ירעה את עלות ישראל נארן תלאונות ערגה וציה 5 אינה צעירי עמינו כפראים יגדלון גלי חכמה ומדע או גל מלאכת ממשנת ומפעל ידים, רק נוע ינועו גל היום, ננוע עצי יער מפני רוח׳ עלי הס״ע יו״ד עם הנו׳פ והסר׳מ ודומיהם, אשר אמנם רק ליושני על מדין לייך ותועלת לדעתם ׳ וגם יונס יהגו ריק וגל ידעו תה, ני לא לגל איש נתן השכל ממרומים להנין עניניס עמוקים גאלה לאשורם, ולרדת עד היסוד נס• — ואים מסנן אין, לגלות למוסר אזנם, ולהוכיח אולתס על פניהם נאמר: עד מתי פתאים לא תנינו לאחריתנם, והאותות לא יעלו על לננס למאומה ■ הלנצח ישאו מולידינס משאנס וטראנס, ועד זקנה ושינה יגיע. כפיתו תאכלו? או הימטר לגם ד' מן השמים מן למלאות נטננס׳ ושמלות לנסות מערומינס•' ונס אס ירים איש לנג רנגון רוח את קולו ויקרא נגרו! גלי חסן — הימצא אוזן שומעת - אולת קשורה נלג המון מני דור מרים, דגר שפתים לא יסחנה ממנו. — וצנן משם — ערים הקטנות — תצא רעה