Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 7 (1846) · p. Seite 41

41 שחת ׳ ואש!ה וכמוס לנדה הימה, ותחתיה לימה: האולת, משלה, ונסאה נכין —!משכיות ל! כל איש אשר!שס ישראל יכונה. מינית העם שמו זה! פסלם ולאגירות כסף השתחו, ושארית היקריס!עס אשר 3זו את הת1ל ותענוגיה, ולא נפתה לנס לאסוף מוילי כסף ללא הואיל — קורי עכ3יש ארגו, ומנו למו היכלות תאתיים שניים ושלישים עלי יסוד תוהו וקי נוהו. אהה ׳ לשוא צללו!ים גדול ורת3 _ ידים , תשר כל יקר טחו; לצסוניו, ואין קצה לאוצרותינו! נדי ריק יגעו לנוא עד קרקעותיו! יען תחת תשנו לדלות פנינים מלאי חן וכנירי ערך מתהום ר!ה הזה, אן אמי אופל וצלמות לאור העלו, — נאישון חשן הזה הלוט את פני האדן, מה כנדה לכל מול נערלת ל! ורוח למצוא את אורח חיים העולה למעלה,׳ ולהרים ממנו כל מכשול ונגף אשר נדרו!עדו, ושמו נכנל רגליו לנל ילן נאור די! מתון — קדשו עליו מלחמה, הולכי חשכים ומורדי אור, אסר מריו את חייו נלי חשך, ומקהל ד' נישוהו, כי טמא הוא, נ ר אש ו נגעו ונלננו׳ כי לכל מכלית הוא חוקרי ויואל ללכת אחרי צו נעיניס טוחות כמוהם{ — ומנית הוריו ומוליייו אשר נתנו עליו נקולם, וכנן מניש ומחפיר חרפוהו אף קללוהו, למען יכפר יריתו את החכמה, וישו! לכפלה אומנתם מרחם. גס לא חדלו למשש את לל כליו, ולתת את ספריו הטונים אשר קנה הנער ללמוד דעת, למאכולת אש׳ למען לא יאכלהו אש לא נופח אשר הונן מדורתה לכל מודע לנינה ושוחר דעת מני שים אדם עלי ארן. — הה, נמה צעירים לימים ומלאי תקוה, אשר נרוחס סי שנים והתעתדו תן יוצרם חנטן, להיות נימי ננורי הכנותיהם נר לעמם ואור לנתינותיו, לנשתנו ולמורת רוחיגו, נחמו על התלם לדרוך!אורח זו מלא קוצים וסירים, מעקשיס והדורים, ושנו אחור. אולם לח כאלה חלק שמשון איש גנו ר חיל! רוחו העשוי לבלי חת ואזור חיל ונח, עין תערכה עם נדודי המונעים והפגעים הרעים אשר אפפו עליו לאין תספר עדי יוכל להם, עדי הגניה לשנת עלי נמתי השלימות נסוד אנשי שם ונרוני י* אשר מות לא ירעם, והנשיה נסתר כנפיה לא תסתירם, ני אם חיה יחיו יצא נזנרון אוהני דעת, ושמם ינון לפני שמש נתפעלות חכמתם ימים ינים, גם אחרי הנות המשחית המות נמתי קנלו את נית חמים רסיסים ינקיעיס. — ועתה אתה קורא אהו3 נדון ד'י- אחרי השמעתיך כל זאת, אחרי התהלכנו צמדים נין חרנות עתות חשכה ועלטה וקנרות דורות לא נינות, אשר כלימה תנס פנינו עת נניטה אליהן ואל מעוריהן, ו3לנ שמח נתן לצור ישראל תודה, ני הפיל חנלינו ננעימיס: נעת חיה הרת תקוה ותוחלת הזאת — הסכת ושמע איפה את תולדות יקר רוח וטהר ל3נ הלזה, אשר הריס נתנונות נסיו את קרן שפת ציון — שארית כל חמודותנו וסגולותינו נימי קדם — למעלה ראם׳ וקרניס מידו עזרו לא מעט, ני היהה ליהודים אשר בארן נאליציען אורה אתה. נוקר, ונס לילה. — נשנת התקמ׳ג הוליד הגננד ר' יצחק נלאך ז׳ל את שמשון נעיר קצוליקאוו עיר קטנה מאוד לא רחוקה מלנוג - חינוך הנער היה נסי דר ’החינוך אשר השתרר נין נני ישראל נימים ההם!!לימוד התלמוד והחוגים עליו. אמנם התלמוד היא קרן 3ן שמן! ניר רח3 ידים, אשר כל זורע נתנונוה כפיס׳ ר! תנואות יאסוף ושכר אמת ימצא. הוא ינלע את פגי הלוט, הלוט **2