Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 7 (1846) · p. Seite 40

40 כן גויות לקבר הזיבריר "I;* ״ י. ' ׳ T לקציר עת יבשלו! -T י• *•' 5 : T יח^ה גשם?דברת; ואלס־ות אלה הפגרים -1-1 ••ד - : T• מתחת רגבי הקברים זקמ)ת וגם בצביות• — ןבא^ר (בל) ישחת זרע ט1ב מתחת תחת המגרפה; משמיש ^ליו זיורח מגשם־לקטה צומח * * v v ־זיז ״ - בל יהיה לשרפה.— שמעון באנעי. המליץ המפואר ר׳ שמשון בלאך ז״ל. 'רות החים Biographische Skizze, von einem Freunde der ebräischcn Literatur aus Z. חין עישין :wer לצדיקים מעשיהן רן הס זנרונם. (ירושלמי נלאים פ״ז). הן נמין החנושי המצח יתצחו חושי מושח וגקיני שס, חשר חמגס משחו! רום מעלת רוחם, וחנמתם כי רנה י דיננוד יתהלה 3חין יוחלו; חולם נפלים ר3 ערכם וייקר ננודם נעינינו. חס ושים לג עלי תולדותיהם וחליפות יזורותיהם׳ עלי חרחות דרנם מנטן, — לק3ר. — נס חיש הנדול הזה׳ חשר תולדות חייו היום על הלוח חחוק׳ היה חחד מנהס — גס גדל עדנו׳ לח יודע לנו׳ ר<ז חם נל התלחות והרעות חש ר השיגוהו מיחשית עד חחיית חיתו נתאזני תשפעיני יחדיו יעלו׳ רק חס וניט נעין 3וחן חחורנית׳ חלי העת׳ חשר יחמר לה: חיש יולד 3ה׳ והמקום׳ 3ו חשנלות תנונתו החלו לצין צין׳ עדי נתלו פריהן והנשילי ענני חמד המשמחים נל ל3. — חמום נדור הזה׳ חחרי רחם חלהי יעק3 חיי עם סגולתו׳ לקדוח לישני שנת עולם׳ נחיק הפתיות והחולת, הקיצו ועשי חיל, וחל תהיו עוד לחרפות יצחצחינם לגדופיסל חחרי נלע ד׳ חת המפנה׳ הנסוגה על עיני נוי ישראל, ויחיש נקרנם רוח ונין, למען ירחו את הדרן ילני נה, ויעפילו לעלות עלי ננהי החיים; נעת אשר סוקלו שנילי הנינה ומעגלי הדעת לרגל עלות יהודה וצעירי צאן ישראל, למען לח י-שלו אף לח יתמהמה' נהלינתס׳ נעת נקלה היא לנל איש5 חננו ד' נרוח חנתה יל3 תנין, עליי, נסולם החנתה תעלה מעלה, עזיינא מרום קצו• ויהיה למופת 3קר3 האי!• לחנן נדור חמק ענר׳ עת נפקחו ראשונה עיני שמשון לראות חור' שיי1 צדקה, אשר נמעט הנצה נארן, מנורת נן מנחם נרג נוגה וזוהר, צא שלייה עוד למרחקי גאליציען קמים, להאיר את הלילה אשר נסה את עין החרן־ —• החנתה לא מצאה עוד מנוח נתשננות יעק3 ומלון נאהלי ישראל. ונהפיו הוא, ני נאשת זנונים, אשר תדיח נפש מאהניה מארן חיים והורידם לנאי