Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 7 (1846) · p. Seite 32

32 מן החרכים, אומר לסהר ולא יזרח, ובער כונבים יחתים ולא יהלו אורם, כי בזרוח עליהם השמש ימסו. תזרח השמש יאספו — כל הלילה ישן מעיריהם, ובבוקר בוער כתנור — ומורא בחלים; הקיצי אנשי תבל מתרדמחכםולכי לעבודתכם, יצא אדם לפעלו, והשמש הולך ואור עד נכון היום. — אמור נא קויא נחמד. בחזותך כל המשאות האלה, משאות רמות ונשגבות, הלא שמעת קול קורא בקרבך: בינה אנוש ודע, ני יש אל מלך לל הארץ. השם משטר כוכבי שמיס וכסיליהם. גולל אור מפני חושך, מהרש בטובו בכל יום תמיר מעשה בראשית. ומוציא המאור הגדול לממשלת היום; הוא עשה חיל צבא השמים, הארץ וכל אשר עליה, הוא הוציא במספר הכוכבים והירח, והנא ציה להם האספו לאהליכם — סולו סולו פנו דרך לשמש! ובידו גם אתה גם נפשך, בידו היה להשיב רוחך אשר הפקרת בידו < או ליקחו ער עולם; הוא קורא לערפל שוכן קרבך ויאפל טוחותיך, המש ממקומך דאיר נר אלהים הררי בטנך, תעיר לשמוח בחלקך לראות חיים — וכה, בגבור עליך יצרי לבבד הרעים מנוער, בהאפילם אור שכלך ותשכון עליך עננה, בחשיבה יתהלכו מורשי לבבך, תחטא תרשיע, תמאס דעת ותאהב בצע מעשקות — אז כמעט נטוי רגלך לפול במהמורות בל יקומו, לחיות דיראון נצח — אז אלהיט הוא מיציא כאור צדקך׳ אומר לסעיפי מחשבותיך: "תטהרו! יהי אור במושמתינם! י ודעו וראו הדרך הישרה המוביל אתכם לאור באיר החיים!" אז החכם עיניו בראשו, ידע לבחור בטיב ומאוס ברע ׳ והיה צרק אזור מהגיר והאמונה חסנו• וזרחה לו שמש צדקה וו נבונה יאור ואוד עד נכון היום— ויהיה אור נשמתו כאור החמה. — רעיונית כאלו עלו בך יען לך לב חכם ורגש. יען אספת חכמה ורעה. וכה יולידו הירי לנבך מהשרות שונות ורמות, עשרת אלפים חליפות ברגע, אם בן חכס אונה; כי זה אשר אסף חכמה •עבוד ר׳ בכל עת, בכל מעשה ומפעל. בלכתו בדרי או כי ישוח בשדה, או כי ישא אל שמים עיניו ויראה אור כי יהל, יתפלא על מפעלית אלהיט, ויקרא: מה רבו מעשיך כלם בחכמה נערכו, אולם האיש אשר לא למר, ולא תורה לו לקנין, ולא אצר בינה, זה לא יעיר לדבר נאה מתוקן ומקובל וטוב ויפה — בקרבו לא יעשו החכמומ היפות אות נאמן׳ כאשר יורד הנסיון וימים ידברו < רי האנשים האלה מבני עמינו אשר מאסו ברעה והכמה מה להם, ישנאו חכמת המוזיקא, אשר כל בנות השיר ישחו לה, אשי היא מושלת על אנוש ומורשי לבבו, ישמע קול ננורה ושמח׳ אף