Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 7 (1846) · p. Seite 31

חאשח תהיה חכמת לב. — וכמוהם גם האנשים אך בלבועי המאמרים יחזיקו, ולא דאו כבוד בת מלך פנימה לדרוש ביאורי חכמים אמתיס, אשד יפרשו דברים כאלה בטוב טעם ודעת. לכן אין להם שום מרה נכונה — יראתם לפני הבורא ניראה לפני אכזר, ני יחלמו ממלאכי חבלה. שטן וקליפות, לבם רחוק מאהבה טהורה לאלהים כי לא ידעו אוהו. ולא הכירו דרכיו ונפלאותיו הגדולים, ידו החזקה וחכמתו אין תכלית, ני החכמה לא העבירה דרכי טובו על פניהם, גודל רחמיו על כל מעשיו, וחסדיו ה עצמו מספר, אשר יושיע ארם ובהמה "לא יעבוד עילת העילות אלא נביא הדוד בטבעו, או הפילוסוף המובהק במה שקנאו מן החכמה, אבל זולתו עובדים זולתו" (חו״ה שער היחוד פ״ד) ני החכמה תעיר בקרבנו רגשות נשגבות, וברוח נדיבה תתמכנו, נאשר רוח קדשה, תחל אותנו לפעם..— קורא נעים! אם חכם לבך נח אקראך, אם לב רגש לך, אמור נא, ההשבמת הפעם בבוקר והלכת למסעך טרם עלות השחר, בעור זורר שחק משביבי כוכבים הצהיל, איש מהם לא נעדר, וירח יקר הולך במסילתו — והיה בהיותך בדרך כוכב אחר כוכב עזב מעמדו, נכבה אשו ונעלם מעיניך, עד אשר אספו כוכבים נגד,ם — עוד רק הירח לבדו עומד במרחב׳ שמים לטוהר, מאיר חשכת נשף, ולמולו הילל בן שחר נשקף, והגה לאט לאט יתכסו בצעיף עלטה, ׳סובו פניהם מהארץ ואינמו ־־ התבל הגדולה שוכנת בערפל, וחשכת נשף תשופיה רגע, ומדי תהיה זאת׳ והנה ראשי הרים המעלים קיטור ׳אדמו נתולע, הערים והכפרים עם שדותיהם עצם עם פרים, העמקים עם תבואותיהם עורם שוכנים לוטה בשמיכה ובמסכה הנסוכה על פני כל הארץ; האדם שוכב "שן ירגיע מעבודתו יום עבר. עוף השמים רובצים בקנס על אפרוחיהם, גם הדבורה עודנה נרדמת בשדה תוך רהטי פרחים, עור לא העירה משנתה לעוף מפיח אל פרח ומשושן לשושן להניק.צוף מתקם ועסיס נצנם — בהשתרר השקטה ושאננה סביב לך, לא ישמע קול מלאככה — אז על ההרים , הוי גבנונים עומדים מוצק בצורי משגבם - וסלעי מצודתם תומכים שהקים, אז עליהם כביאת מלך אדיר עם שריו היושבים ראשונה במלכות, אשד בטרם הראות לפניך אור פני מלך עם נתר מלכות בראשו, ׳בדקר לפניך מראות האנשים העוטרים אותו, עד קרבו אלד ומלך גיפ׳ו תחזינה עיניך, באוד פני מלך תראה אוד וחיים: השמש יצא לרוץ ארחו יראה, קרניו בראשונה אך כמצ׳ץ