Kokhve Yitsḥaḳ
- Journal
- Kokhve Yitsḥaḳ
- Volume
- 2 (1846)
- Issue
- 7 (1846)
- Date
- 1846-01-01
- Page
- Seite 29 (sequence 31)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 61% known words query
- IRI
…/4785731-6613229-4789209--0598-4789239- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
29 והולידה בנים ובנות, אז לח לידע להיית עזר לבעלה להקל לו משא עבודתו, בהיותה צופיה הלינות ביתה שלא ילך לאבד; מכל אשד יביא לביתו פיה תפתח בחכמה לבניה ותורת חסד על לשונה לבנותיה, שיהיו טובים ראלהים ואנשים; ובימי דע, אם לשוא יעמול האיש לכלכל נפשות ביתו, תנחומיה ישעשעו נפשו, לבל יאמר נואש ולא ירבץ תחת משאו — באשר ספר לנו בשבח אשת חיל! ני יבטח בה לב בעלה. ונמלתו טוב כל ימי חייה — ואיך הטה נשי עמינו בארצינו, האמונים עלי פתיות והבלי שוא? המה לא שמעו מעודם דברי מוסד ודרך ארץ, כי הנערה לומדת בהחדר אשד תארנו מראהו בראשונה רק בילדות ימיה, וכאשר יודעת לקרוא מלות העבריות ולשון אשכנז המבולבלת אשר דוברים אנחנו, אז נשלמו ימי לימודה, ותלקח אל התנור והנירים למרקחות ולטבחות׳ והיה בהגיעה לחמשה עשר שנים. משלחה אביה החוצה, והלכה והיתר! לאיש, והיא לא תדע אחת מחובותיה לאיהים לאדם לבעלה, ישבניה ולבנותיה; והנשים המה רק משים לבעליהן י יקיאי A הר, הב, תן לחמי מימי פשתי ושקויי/ גם עדי עדים, והיתה מריבה בין איש לאשתו כל ימיהם, היא לא ר,דע איך להנעים חיי הבעל באהבה בתענוגים, בנועם דברי הן מחת נשמעים; אם יחסר לה יי מחסורה, ואחת מכל אלה אשד תראה ותקנא ברעיחה ני יגיע, ותתקצף ותקלל בבעלה ובניה, והיה רק מצה ומריבה גיניתם — ואוי לבית כי ישא עזל מריבת אשת ממיס, כי ינצו שניהם — וההסכמה נעדרת — זאת היתה, כי לא למדה בנעוריה בבית אביה מחובותיה הרבים, היא לא תדע לערוך הפלתה לפני קונה, לא תבין אתת מדברית, נ׳ תשפוך שיח פעם אחת בשבת בלשון הקודש. ואשר נחחבד לפניהם מנעדי המדפים׳ם תהינות׳ הוא תפל בלי מלח תועבה יבחר בהם; והספרים אשר נתחברו בלשון ההוא לפני הנשים כצאנה ודאנד, ובדומה, תחת להטיב נפשם להורס דרך האמת, עוי ישחיתו בל חלקת טובה חזך לבם, כאשר נראה למדי, האשת המלומדת בספריהם י היא סכלה מאמנת בהבלי שוא ונ׳״פים, ני בספריהם יחפיאו ע!1 ד׳ דברים אשר לא כדת לא יציירו הבורא ית' כאחי אין יחידיה כמוהו בשום פנים דחוק ממשיגי הגוף, ולא במלך שופט צדק מרחם על בריותיו, רק יגשמו ויתארו אותו בנידות לא נאותות אליו ולעצם כבודו יתעלה — ראה חו״ה שער י, "וכיון שנמנע משכלינו להבין הוית עצם כבוד הבורא יו!׳. איך יהיה לני ישות להמשילו, או להגבילו ולדמותו לשום רבר ממשיגי חושנו