Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 7 (1846) · p. Seite 25

— 25 — מה זח תאטם אזנך?*ופחת«?1וים קטנים בונים pS«®־tai uro פנות החדר! זח סיד חלמור בימינו, כה ישכיל הנער סכות ארחו,וייסוד יראת ד', במאסר זה יחיה בנך ימי חייו הראשונים. מבתדי עתותיו שחרות שנותיו, בעודו באבי כנצר רך וענוג. הימים האלה עת נצני כחותיו נראו בו, <ת עירקיו הרכים יאספו רם ושקו׳ עצמותיו, לחחליצהו ויגדל ויהי לאיש; אז אתה השיבוהו במד הזח אין בו נשמת חיים, לעבור מקור רמו אשר זך יזוב; תחן מקום להשריש בקרבו שורש כל חל1« ינגע, אשד ׳שימחו לאיש, משחת מראהו נל ימיו, ויהיה איש מבא מה וידוע חולי. — ועתה נעבור נא אוציאי החוצה, נניח נ׳בוא-ת המטונפות האלה אשר יסבבו חדד בניך, אובילך אל כי נרחב מחיץ לעיר, בנאות דשא נדביצה, נשאף רוח צח, אז ידחב לנו ונדבו■. פה תחת רקיע השמים ראה אין איש אתנו, רק אלהים היא שומע ועד, ומי יהן ויוה צח המרחף פה על שבלה קמה, יצרור בכנפיו דברי׳ ויביאם באזני אוהבי אנוע — בה, \ הגזל מיטב שנות בניך היקייס לך. כל משחק אשר ירחיב לב ה׳לי, ואשר תשעשעהו, ימנעו שמה מאתו, וכל שרעף ורעיון טוב העולה על דוחי, יגדשו ממנו כלה, לא יתדה י עלות בטוחותיו; על P מחדרים אימה — חל ורעיה יאחזו הילד, באומרים לו: ביתמלמיד תלד׳ ושם הילד יגעי מדעת, כאשר הנסיון יורנו, אשי לרוב ’לדי עטינו ישמחו לב אבוחס בשנים הראשונות בניב שפתם, ומפי עוללים ויונקים נשמע דברי חן שפמים ישקו, עליהם נשתומם, נאמר ילי יולד לנו בן נתז לנו י זה יחכם מכל ארם; ובל אשר ירבו שנותיו נן תרבה סכלותו׳ לא דעת ולא תבונה לו, בינתו תסתמי, נסתמו מעיני תבונתו׳ ונתר, כאחי הארס אשר לעגנו לאולמו. כי שמה בבית מלמדו אבד מסנה טובה, אוצר גל בל׳ חמרת תבינהו אשד חננו אלה׳ ס מניחו מרחם ׳ כלה בישותו עיי המכות אכזריות, ובאבדן ממנתו אבד נס לב שמח, דוח טהור ונכין, והילדים ינחלו אךאולת בבית מלמדם, נסע יתרם בם, חכמתם תתבלע ע״י המעשיות וספורים של הבל אשד ישמעו שם; "-על בן תטעו נטעי נעמנים חמורת זר מזרענו« (ישעיה י״ז). טיס ידע הנער לבטא המלות היטב- אז יבשר מודה הילד לאבותיו לאמו: ילד יולד לכם, הוא ׳שמל בחדרי התודה, ויורה משפט ליעקב, היינו נא על שבת משחה לד,׳לריס חבזרץ; אז יורהו משרת המלמד לדרוש ברבים. ישים נפי הילד אשד עול לא ירע בין ימינו לשמאלו, דברים דחוקים משכלו דרך׳ והמה תפל בלי מלח ואך יבלבלו דעיוניו, ותחת זה