Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 7 (1846) · p. Seite 23

23 מן השמים למדגה המשרה, לנינ] הצלחת אדם ולסעיה בצדקה. ׳בלתה ועוות העשת זאת, להדורשיםאותה מעתה וער עולם. ובכל זאת אמרו להרים כסונו, ולגבעות נפלו עלינו, אנחנו עם ישראל הנקובים זרע ברך ד', אשד הפליא ד' מאז למופת עמים, ני נשא אש דת ממדבר ערב, להאיר חשכת תבל, והלכו גויס לאורך ישראל, ואמרו דק עם הנס ונבון הגוי הגדול היה, אנחנו המועדים מעל בהחכמה והרשיה. — התבונה תתן קולה: "מעטים אין איש יבזוני, רק עם ד' אלה, לדוב השוכנים ארץ גאליציא, המה אחרי גיו השליכה׳ אני מנגינתם תעבוני,.וכבודי לעפר ׳שכינו." אריפול לבך קורא נעים! אם איץ גאליציא ילדתך, וחלק לך בבינה, לא השה אותך אלוה חכמה, בשמעך משפט נחוץ על עם ישראל יושבי גאליציא. כי מואסי דעת המה; לא עליך ועל רעך, אשר נפליתם מהעם ההולכים בחושך, קראתי דברי, ידעתי כי לא אלמן ישראל מחכמים ויורשי לשון וספר בגאליציא; אך המה זעיר שם זעיר שם, שנים בעיר ואחר במשפחה, ונער יכתבם — ואני רק אל הדוב אשים דברתי, אתם משפטים איבר! לא אשא פג׳ איש, ואל אדם לא אכנה, רק האמת אגיד, ואל אמת יתמנגי בימין צדקו, בל אנשל ולא יגעו בי שונאי ליעח — את ב,ד החכמה, אשר אין לפניהם כי אם מיחס, ולצבור כעפר כסף, אתם אריב: מה מצאתם •;ול בהחכמה ני דחקתם מעליה? וכאשר תקרא לכם, תמאנו לסור לביתה ר צבה עמודיה שבעה? בחלה נפשכם לאכול מטבחה, ולשתות יינה מסכה! האין כה בה להושיע אתכם ולהצילכם מכל הדעות, אשדיארובו על האדם וירבצו לפתח ידיהו! הלא בגללה כל טוב איץ ׳בואכם, ובלעיה תחסרו כל? אולם להצדיק אתכם במשפט, ולגולל מעליכם חרפו, שם: חורפי חכמה, הנני אומר, גי לא בנם האשם אם לא תבינו ערכה , לא מירון לב תמאסו אותה, מעודכם לא נגעתם אף בקצה מטנם ביערת דבשה, לאכול צוף חלתה, למען תאורנה עיניכם. אבותיכם המה חטאו, אשד מנעו מנס פי׳ עץ הדעת, מאשרינם המה צוו לכם אל תגעו בו: ני "ראו •זן תפקחנה עיניכם, ותראו כי עירומים אתם, ולא אבותיכם אשר נתנו לכם, זה בית חוטר ידנאו עש, רק יזבוהם ואבות אבותס׳ וביאשם טאשרי העם היה, הטה התעום בתוהו לא דדך, וסגדו לפניהם שערי בינה — כי הואילו נא בואו אתי אנהגכם אביאכם אל בית מלמד אחד, אליו תשלהו בנינם ללמדם דעת, למצוא חן בעיני אלה׳ם וארם, ותדעי בי כדםדברי. קורא משכיל! ראה שמהמרחוק,