Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 7 (1846) · p. Seite 21

21 מ £ >s 7 פרא משולח מדדו, ישא׳פו רוח תאוהם בחושם, מי ימצאם? אם לא את בתחבולותיך הרבות! תקרא להן: חיתו ש5י, קדבואתיון, תלכדם בערמתך, ואסורים בכלוב הוליכם אל אשר ׳חית רוחם ללכת, ולמען חהלתך יחממו ותשלמו לך, יגור זאב עם כבש יחדיו, פתן חרש ישמע לקול מלחשך ׳ וחמת ערף לא יגע בך רע׳ כי בכל רו קדשך לא ירעו ולא ישחיתו. בך מלכים ׳שורו. הושיבם לכסא, תצנפם כתר מלוכת, וו.מן בחסדכבאם; בך רוזנים יחוקקו משפט, ובך ינהלו לאומים בשבטמישור; את תורה תאדם, תבוננחולחרק׳ע בבינתו שחקים, ולספור כוכבי שמים ׳וכסילהים, תחוהו דעת איך יחלו אורם; בך יהן לרוח משקל וחוק לתהלוכות מזרות; בך יוציא תעלומה מבטן אוץ, ליתן לכסף מוצא, ומקום לזהב יזוקו. ואב; איפל ובוחן; בך יפרוש כנפיו לקצות הארץ, לגלות ארצות לאומיה לא נודע; בך יהן ארץ מליחה לארץ פוי עושה פרי נחמד ותבואות מגד שמש. בך יעשה במים עזים נתיבה. יטה כן תורן לשבח אניות בלב ים לש ו כ ני איים, וצי אדיר יפרוש כנפיו להביא סגולותיהם למדינות נעידי אלה. למען יחיו בנותר. ומחסור ארץ זו ימלאו בעורף אחית — בך יקנה האדם לנפשו אושר תאמתי, בך ידע לבחור בטוב ומא.ס ברע; ז^ם תעשה ותשלם האדם להיות משכיל מוצא חן, גדיל מגילתו; ובלעדיך, כחיתו יער משוללי התבונה ונעדרי הדעה מתח אלהים בתבל לטוב לפניו, יחיו ח" עצב נמאס ונתעב׳ ׳מאלו בראות יצרי לבם,הרעים מנוער, ויגעו ב^ אשד אמר אלהים: לא תגעו בו פן תמוחון. — זולתך ירדוף האדם אך אתרי מראה עימם, והיה חדלו רק אבל ושהה עד בא קצו, נמשל רבהמוח נרמה, עד ימות לשהח. — ואך לך יכיר תעודתו בחבל להטיב ולהשכיל, להטות איזן לשמוע בלמודים, ולקח, טוב להטיב אהריתו — או» מאשרת האדם לבל יתעה דרכי עקלקלות. נתיבות יא דרך, תומכים שאול ויורדים באר שהה. אה חכמה נעימה נוהם ד אדם בער, רעה. לבל יפול לבי משואה כי תבוא, ואת שעשועיו ריוס טובה: אם תבגוד באישי הצלחתו והמנע טובה ממנו, אם יראה בני עולה נושאים ראש למעלה, יקומו נגדו באגרוף רשע. ומענים אותו תחת רדפו טוב, המה מבלים בטוב ימיהם, ושנוה ם בשלוה והשקט באין מחריד, בראותו עשיר משריש כמוהם׳ לא יתחר במו לא יקנא במרעים, כי אז אח חכמה מקלטו׳ ינוס אליך והוא מוצל. את מגדל עוזו, בו ירוץ ונשוב. ידרוש ספוניך, יחתור לג׳ות צפץ אתך, ומנעימות בימינך ישבע עונג, ההן שמחה בלבו