Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 7 (1846) · p. Seite 20

Schreiben wohlwollend aufzunehmen bitte — und bin dessen gutcn Erfolges gewiß. .Ihr Sie hochschäHcnder S. H. Mo n d sch e in. משכיל להזכיר. Die Zeit ist da, laßt sie nicht vorübergehen; es handelt sich um unser und unser Kinder Heil! (Genossenschaft für Reform.) יען ראיתי בני עדתי מרננים עי1 בית חחינוך החדש אשר אנחנו עושים, ומדברים סרה וחושבים מחשבת פגול על מגטתינו?1?1מרבני יהודה לשון צחות וספר, למען ילמדו לדבר כן בלשון עבר ואשכנזי, אלחבקנאתם, אלה בשנאתם. ואלה בסכלותם, מתלוננים וימצאו מות בסיר איש אלה׳ם: לכן למען תפקחנה עיני העברים העודים. וידעו תועי רוח בינה, למענם משפטים איבר ואפתח שפתי כי אצוק מים על צמא ונוזלים על יבשה, אצוק רוחי על זרעך ובינתי על צאצאיך, וצמחו בבין חציר כערבים על יבלי מים. (ישעיה מ״ג) חכמה, רבתי בתבל תחיה בעליה. האני אהלל אותך. עי עינך ו׳קרתן, אפאר תפארתך ועוצם פע&ר בארץ ובעם ההולכים עליה? האנכי ה&ניר, מהיר הנני להתערב "ם אחד הגדולים לדמות עמי לעט סופר מהיר, לטבול "ותה בצבע יאות לתאי מראך נחמיה עם כל קוי זהרה ף הן קטנת׳ מהיות ממהללי מכלל יפעתך, והדל נח מהגיר אחת ממעלות רוממותך אשי דממת! א ת חותם תכנית לכל נזר תפארה, כליל יופי, אוצר כל כלי הכירה למעלות נכבדות! את שחקת לפגי אל בטרם מבטן תוהו הללה הארץ. שעשעת לפניו עד לא נטה קו לבנותה מתהום בוהו. ביום הרת עולם, בצוחו לתהום רבה: פתח גרונך ובלע בלועך מימי הארץ, אשר יקוו למקום אחד למען תראה היבשה; ביום חבלה וילדה תבל מרד בך ארץ ורקעה, ובמחוגתך תאר ונטה שמי מס, ומרחם כאהל לשבת — וכל תולדות הארץ כלם בחכמה נעשו. בך האדם נהיה למבחר יצורים, בך רודה בכל אשר בארץ, כל שתר, תהת נפות מליו; בך ישור על נל חיתו יער העשוים לבלי חח, ואשר לא ’פחדם קשת נחושה, זאביערב, דוב שכול, ערי נוהם וכל חיתו שדי,