Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 6 (1846) · p. Seite 95

95 ן!א ה׳. ששה טיוב ו-פיועל צדק; בלי יבלוהו פתאיום איר וישבר כי יטהר .דרכיו מדרדר וחדק. יברכף ה׳ ׳ עיישה ארץ ודומים מציון קריה עליזה ונאמנה; קימה בחטף וראה בטוב D'Wvr כל1 למי חייף, מדי ^נד, ב$נה. יוסיף ה׳ ימים על ימיף ׳ מרעהיפדף מיגון תגאל; ויראה על ברכך בנים לבניך, ועד אחריתך שלום .על ישראל. טענדל בר״מ בוימגארטעז. א^רי ההולך בדרכיו ב.צךק׳ המושיע עברים ודלים בשערים יגיע כפיך בי תאכל?ששיון, בדעת אסיף פי תביא טרף; אשריף־תשמר מפיר ואסון, וטוב לך כי ינטו צללי עכב. אשתך הנעימה כגפן פיוריה, בירכתי ביתך פורחת כחבצלת; בגיך־כשתילי זיתים נפשם חיה, סביב לשלחנף אהבים באילת. הנה כי כן.יברך תמיר גבר, Antwort des Dr. Gideon Brecher. (המשך ממתנרת הקדומה) האמונה ני ים גנוז היודע להפוך העצמים ולשנות הטנע על ידי נתות נעלמים ווזנמות נסתרות/ אשר ינוגה נשם הנללי נשוך, והאמונה בעצמים ממוצעים נין הרומנים והבשמים השונניס גמדגר וגיישוג גני אדם ומגמתם להרע להם ולפגוע גם / אשר ינונהגשם הנללי שדים ומזיקים/ גם היא היתה מפורסמת אצל רוג אנשי העולם נימים ההם׳ והתזיקו 5ה געלי התלמוד, עד שמקצתם ספרו עניניס נעלמים ממנו ונפלאים געינינו, איך דגרו עמם ואיך ראום. ואיך נצתו עליהם והסירוס למשמעתם. ונזנור תעניניס האלה המפוזרים נתלמוד נסי אשר תשיג ידינו הקצרה יאתרו בגרנות ו' אלמלא נתנה תורה רשות לעין לראות, אין נל נריה ינולה לעמוד מפני המזיקין ונו' אמר אגיי ונו׳ וקיימי עלן ני נסלי לאוגיא! הם׳ האי מאןדנעילתחזינהו ליתישלייתאדשונרא אונמתא ונו'׳ ונמניגה י׳ו ששה דניים נאמרו בשדים ונו' נ' נמלאני השרת, ים לתם ננפים וטסין מסוך העולם ועד סוסו ויודעין מה שעתיד להיות, וג' נגני אדם אונלין ושותין פרין ורגין ומתים נגני אדם ובמגילה ג' אסור לאדם שיתן שלום למגידו גלילה׳ חיישינן שמא שד הוא ׳ וגניטין ס״א אצל שלמה אייתי שידא ושידתא , אשם דך ע', הנא מנית הנסא אל ישמש מטתו ונו' מפני ששד