Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 6 (1846) · p. Seite 94

94 סימה עיניך, ונונן לחקר גנעות עולם י התגונן איננה נטנעות השלשלת יחדיו יתלנלו ולא יתסרדו — חנור ואל תשנח, ני נגיגיר החול נהי גנוה ותלול/ כמר מדלינעמקי תהום, התנל ניתוק הנריאה׳ על ננפי רוח הנשא נפי מרומי שחקים׳ ממעל לחניון עזו — אס הגיע — אמור לחים ולא יזרח, או הוסיפה אור נוגה נשחקים t אזי גס עלי תנל תשימה משטין. התחקור לדעת, מדוע לא נראן אלהין שרף, נין צנא מיום לא שם קנן? הגד נא׳ איש זדון, הנל נדן, אם ידעת נינה ׳ מדוע לא יצרן עושן לנמלה׳ עם זוחלי עפר לא נפל חלקן י או ההפון, לא ישרה נפשן נן? אס ים אלהים שופטים נארן ׳ אם אין — ני נמנעו מחן משאלותיך? הלא מאויין נחלתן- הלמענן יסר ד׳ חוקי הנריאה, מעדנות נסיל ונימה יפתח׳ מוסדות השמים ירגיז, יסיסר האין ויפוצץ עמודי תנל, למלא משאלותיך, ני תתאוה תאוה, דניים אשי לא נניאו ננל האין•? אמנם הננע תאותין והנחידן׳ לסי קירות לנןאסתרנצנה, אתה תמשול נהנה — או יטחנו סח לרגליך לגורן נמנמרותמו/ שטה ועניי ל אל תאנח אם תחת מסנות הזמן תתהפך נחוחי חותם, אל תמר ׳ סרה אל מדנר, אל מונח לאלוה׳ ני מה תציק לפניו י נמתג ורסן עדין נלום, נל מענור הגנול אז תצלח ותרננ על נמתי ההצלחה , לצלע תשחק ותלעג לשנר! ואתם עריצים, הה לנס תדנאו אניון, תרגיזו תנל נגאוננס* איתנים ננורי נח: נפשנם מנגד תשלינו, להנניע צאמיס, להרעים ממלנותי ננען , עוני ארחות ימים, תתרן נפשן לתות׳ נס לילה ניום יאיר לן׳ לרון אורח ולפעול אוצרות י תשיתה זהנ נסלן! ראמות וגנים ני תמצא, פטרת נום תחסום; ואס תחטיא המטרה, נידן מאזני מרמה לעשוק דלים — העל שקר תנטחו, על משענת קנה רצוץ" רגע יחלוף, וננודנס יחד על עפר נחת — שאול מתחת תר גז לנס עריצים, רפאים ישחקו לקראת נואנס, עזי נפש — על ימיננס יקומו, יתנוננו, אין נחס שקטה חמתנס, הנוגד לא ינגוד, והשודד לא יחוד — אין אנד נצחנס ׳ ומזמותינם ננזנו, ננחיקימנם׳ גאוננם יזדוננס נעסר ינוחו נלהם — וגם רוחנס מטס הרי, וגחלתנם תננה — אולם שימו אמת נציינם ונה סקלו המפלה ׳ צדק חקוקו, פנו מזמות רשעי היד מעוז ליל לאביון מחסה, אם לנס נתנה הארץ׳ נידנס ממשלת תנל הפקדה י ואת צדקה, נת אלהים, את הנחינו על מי מנוחות, את תשחקי להמית גלי המאוה , משנולת הזמן נל תחתי, וגאה וגאון תנריתי, תנתקי מוסרות רשע — שנט עוזן, שנט אלוה, ינחנו לאט לאט אל מטרת חפצנו, נן נלנה (נטח, נל ננשל, נל ימעדו קרסולינו׳ עדי תפרד הגויה ולה ימתקו ר גני נחל, והרוח ישוי אל מקום מחצנו, להתעדן מעדן ניוד אלוה׳ לאור נאור החיים, חיי משה שווארץ. אלמות ונעימות נצח. "שיל המדליות. (מזמור קכ״יז 3תהליס) Don Emanuel Baumgarten. ירא הי המחזיק בדק, העיועלה ט־וב והר־ובר מיידים Va א$ךי