Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 6 (1846) · p. Seite 89

89 הלפרנס מאוד התפלא ויאמר שב עמדי טובה עצתך למסור ישראל בידי ואם כדברך יהי אלהי אלהיך. ואת בתונינו תשבי בבית המלך תתרומם כי על רוב חכמתך על יפיך ישתומם גם לתהלה יספדו בכל הארץ מעשיך. אחרי כן צוה עבדיו בית נכותה להוליכה יקר תפארתו להראותה ולתת לה ארוחה רק יהודית מאנה לאכול רק מאשר המאה ובעד הרשיום בקשה לצאת שחר וליל לערוך תחנתה בכל לב לאל ולהתפלל כי ישלח דברו ולהפיק זממה יושיעה. (התתימה נמחגרה ה5יוה). סאלאמאן פאללאק חצי שנונים. Bon Abraham Frtedlcr. על נער אחד נשא אשד, זקנה. את יקד ילדותך מכר מכרת, אק גס את זאת שנח שנחת: עלי עושר הזקנה שמת עיניך; כי לדוג עשרה ד3יס ג?זיןז? על כילי עקר. איכה גניס יצאו ממעיך גש3פך על כספך לילות וימים I כילי! מדוע כה נפלו פניך ני מנע ממך זרע גנים? על איש משכיל׳ המלמד אלמים לדבר. לפתוח פיהם לגטא גשפתים? הלא הלשון תגיא אך פיד ונגע; אך מהשתיקה לא יצא עוד פגע ** 4 למה זה איפה תיגע נפשך, מחזק ידיך לגצע מעשיך, מרשי אלמיס לכדה אזניס,