Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 6 (1846) · p. Seite 67

67 כי ימינך נאדרי ימינך רוממה׳ מאויי דל תמלא אף יעמיק שאלה. ש1א לכם משכימי קום אוכלי לחם העצבים כן יתן לידידו שינה. עליון ונורא מעשיך מה רמו 1 מהביט בכבודך עינינו מה נמו! ולהבין פעליך איך נבערנו דעת הפה אנוש יהללך ובלשונו יורך % התפארתו תמגנך, בה יעטר-? כי האדם מההוא, רמה ותולעת •י בדרך רעים תאשר לצדיק אורח צעדו לא יצר לבו יאמץ ממודך אם ירוץ לא יכשל קרסליו בל ימעדו ארחם כשמש ינון יזרח לתפארת בו ילכו נכון יפסגו רומי קרת לפיד ושבר יצחקו בל מנם ירעדו. כהזורע כל היום עובד אדמתו ובליל מעמלו ינפש על מטהו לאל ישים שבדו בין ליל יצמיח — הוא יישן ישקוט ועליון יחוננהו אל תומך גורלו אף כ׳ לא יראהו ובשחר יביט כי זרעו הצליח. כן המה מעשיך אל אנשי בריתך כן תשלם לבוזי ולשונאי שמך הם שאגן ישליו ואתה תעוררמו, חסידיך בשכבם אף בדחי וצרה עדת מרעים עלי רעה חורשת— אם לכל לשון איך תעל מדומה? אלה עלי קרת ברחוב קולם יתנו יפשיטו כתנתי וכבודי ישנו יאמרו: הניחוה, המירו קודש — אתה בחיר עליון שפת עם לועז תמלל ישראל תשפוך שיח, בה תתפלל" וטהרי ישבתו מדי חדש בחדש! פעם ילבש רחמים קהל נוגנים ושדים הבו! יקראו הוד שפתינו נרים נשים אבל לכנור לענב קול בוכיה יקום יאזור גבר בגובה הלצים יגעדבחמית דכים יהפכה לעצלתים והנני יורדת נדחפת לנשית. אם תהרגם אלוה, גם אותך ישכחו ישכחו מחוללם, יאכלוישמחו! בל תקטן רשע, הבין הורהו; מחטאת פיהו עונו הודיעהו יבוש יכלם מפשע שפתחו ישוב לערב, לא יאיר אורהו. וכלם יהיו מעוזי עטרת תפארתי ישימו צניף מלוכה לדור דור משמרתי ולידי יושיטו שרביט ממשלה לא יאמר עוד לי: אלמנה שוממה