Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 6 (1846) · p. Seite 68

68 במעחם יחסיו׳ בל רוחם נשברה׳ ועשום בין ליל יחלוף כרגע; הם נמו בשנתם מחסדך תאזרמו. בבוקר יקומו ואיך לא יתמהו ובנה ׳שתדעו על עושש רשעים כולם כפנרים בקבר יתראו על חילם מתהללים בהונם מתגאים מחוסר כל יחמוקו משוד ופגע. הירש וואססערטריללינג. Beiträge von Leopold Eisler. בארה צדקה חיים ודרך נתיבה אילמות. כאיש יטה לכת למקום עדן ונחת בליירא ויחת, שמח אך יחי משחק לו צדה משחק האבל < בדעתו נאמנה, ני נפשו יושבת בהתפתחח מוסרית, כובד נחשתיס בצל עדן יה בשובע שמחות ואור עולם לה בורא שטים וכלה אז יגון—כלו אנחות. — יתרון שותי "ן. גבור חיל לשתות "ן מה טוב ונעים חלקמו בי ירמה יחשוב לבמו < עת ימלא היין בטנמו, כי גם גבורי חכמה הנמו; ולו מיינם יקיצו ויתעוררו בלב ונפש יורו ויאמרו: כי כל חכמה במו אין. שם יאסוף הון יצבור מכמנים, שם אך חדוה ושמחה פורחת ישתה אך עונג מנחל עדנים; גם עלי אורח מלא סלון וחוח להלוך פעמיו ני ישים, נפשו עז ישוח לכת בכח עקוב לו מישור, בקעה הרכסים, כי לחבל נעים יגיע גורל נחמד ■ בינה ישמיע; צן הגבר זרע צדק בלבהו ישים מול עינו מגמת חייה ו, אם גש בלכתו במסלות תבל התוגה במערצה בעוז הניפה ידה עלהו, ישכח למעצבה אך יגון לבקרים לבקרים מראבה הלוך ילך מדחי אל דחי אל השנת קול צורריו שאון קמין עולה תמיד (תהליס ע״ה) מדי ■3ינותי «כללות השפר הזה ופרטיו, ר3ת תמהתי עלי סיום הפרשה הזאת, 3ו המשורר