Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 6 (1846) · p. Seite 66

66 עוד דם נעורים יזל בעורקיך רבה צבאך. לעתידות שים מבטך". לאשר דרך צדקה אזר כח ״ונפש אביך בעדן, תשמח שמוח." לכן נשבעתי עולם אצור תם, ובזה ארצה לנפשך שוכנת רם. אבי יקירי! משוש נפשי ולבי! עד בלתי תבל, אטמון זכרונך בחבי יקרת לי, נפלאה אהבתי אליך כבעט ברזל נחרתה בלבי תמונתך. דוד שווארצפעלד. אחה לא תרים ראשך מאשפות עפר לא תקום טרם שחר התחיה צפר — יאני לבדי נשארתי ליגון ומעצבה ״יוסף איננו, ואני אנה אני בא?״ אולם קול אשמע מלאך מנחם קורא, ומלים רכו משמן יורה: הבליגה יגונך, על שבר לא תקונן כל גבר אליו מצעדיו יכונן". אל יכהה רוחך, אל תאבד שבר, אף אם אביך ירד לגיא קבר, תפלה לשפה העבריה. Don H. Waffertrilling. ערל׳ לב ירחוני להכלה נצהת? הן תשורגי עין יעקב, מנחם ינחמני יעטרני כי חפץ בי, בל יעזבני.— בל ישיב צור חרבו עבור הגדילני; הן ישמע צבאיו יבהיק כוכבי שחר יפסג במות לשון בחילו אשר בחר ומשחת יקראני ויעלני. אמנם אם עריצים נפשי יבקשו אם חורשי עמל תבואתי ישרשו, איך אתנשא אגדל גבוה ארומה? אם אלה בכה ידרכו עלי קשת, נוטה אור עלי תהו ומאהיל שמש בוקע ענן אופל ומקרין אמש בורא מאורות אליך ארנן תפלתי - פקח עיני עורים מכי סנורים פתח דברך יאיר תבונה חסרים ידעו יבינו יכירו גאותי! למה קדורנית מימינך ננחת רפוית און במסורה נאחזת אלכה גלמודה לנצח נשכחת, באין חובש פצעי ומזור לי אין? למה מקום בל שזפתו עין