Kokhve Yitsḥaḳ
- Journal
- Kokhve Yitsḥaḳ
- Volume
- 2 (1846)
- Issue
- 6 (1846)
- Date
- 1846-01-01
- Page
- Seite 8 (sequence 8)
- Language
- Hebrew, German
- Belongs to
- journal issue
- OCR quality
- 54% known words query
- IRI
…/4785731-6613229-4789113--0481-4789122- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
ני מנצר פה נגזר מלשון ערנית, אשר נו יקרא הרויזה "e1‘ ^kher&״ "אל קציר"! ושס (יוון מוזונר אל מנצר, והנוגה לרומה גרמן ויתירגס: JUtn prüfenden ,schauer fehle ich dich in meinem Volke«(׳ וע"נ תדע ונמגת מתדרנס, יאפשר ני הזהג הממורט glänzendes Gold נקרה ע נ ניר נענור קרני והרו הנראים למרחוק משרש יסע leuchten נחיליף מומיית נמו ננש ננש נמו שנסף מ מ ורע נקרא נסן> תועפות, ומזה לרעמי גס שס נכר נתאתר והי' שדי נצריך (אייו כ'נ) ויתורנס: der Allmächtige sei deine Aussicht, oder dein ,glänzendes Gold und Silber סרי סוררים הנפל יורה על הפלגתם לסור מדרכי היושר והצדק נמו ענד ענדיס, ויען ני כלי משחית למנל יעשה תנחל ונחושת, יאתר פה ני הס נלס משחיתים כנחושת ונחל ולד״ק הנוגה שהם חסרי הרגש החמלה והרחמים כנחושת ונחל < דומה למליצת <איונ ו',ו אס נשרי נחוש, וע'נ הס משחיתים תגלי אשר תחוס עינם על זולתם. כט נחר מפוח, רמה אותם לכסף, אשר רנו הסיגים נתונו, ואמרי ני אף שכנר נחרך התפוח, והעוסרת אשר נתן ננור להועיל אל הצירוף ננר תם, מרונ הצירוף אשר צרף הצורף אותם, וננל זאת לשוא נל עמלו, ולתוהו ורק נלה נחו׳ ני הרעים לא נתקו, וע״נ יקראו אותם כל יודעם ותנירם כסף נתאם׳ אשר לא ינלח לנל. ל כסף נמאס . לדעתי נגזרשם כסף משר:! נ^ Wünschen׳ התורה על התשוקה העזה׳ אשר יש לאדם לדנר תה, נמו גנסוף נכספת (נרא, ל״א) יען ני הכל נכספים אל המתנת הזה וחומדים אותו, נענור תועלתו הרנה, והיותו האמצעי לקנות ני כל צרכי ומאוויי האדם, והחלקים הנלתי זנים המעודנים אתו נהחפרו ממעמוני האון יקראו סינים חו נדיל, משורש נסג 1 ונדל נעוור היותם תעותדיס להיות ננדלים תמנו, ונסוגים אחיר מחנרתו, עיי הצירוף והזיקוק כנודע. ושם זהנ נגזר לדעתי נענור יפי מראהו וזיו הדיו הטנעיי משורש צהו המורה על יציאת קרני הוד וזיו מדנר תה, כתו שנמצא ותלמוד צהנו פניו של ר׳י. וכסף נמאס פה כולל שני הפנים ננושא אחד ומפליג נזה יופי ותפארת המליצה. פרשה ו׳ א• הדבר. הננואה הזאת נאמרה לד׳יק נימי יויקיס, אשר הרנה להרשיע ׳ וניתיו הי' גס עתו פורע מוסר ומראית ורנו ננל התוענות אשר ישנא ה', ואף כי נאולפעמים לנקרנהינלו, ולהשתחוא לו׳ ננל זאת לא למדו תוסר ללכת נדרן הישרה והנכוחה ׳ ני חשני נתחשנא קצת מהמון העם ננל הזמנים והמקומות , ני די להם נעו ודה חיצונית, וני ריו ננואס נית הי להשתהות לו, יסור עונס וחטאתם תכופר, ולהוציא הרעיון הנפסד הזה מקרו לנס הוכיחם הנניא נשם ה' ונתונים הנאים. ב בשער הידוע ור״ל המזרחי נדרד׳ק, ני רוו נאי נית ה' נאו דרך שם- ואח״נ אתי דנריו נאזני הנאים דרך כל השערים יחד - ג ואשכנה, אניח חתרס לשני! ומנוחה נהשקט וננטחה ומקום הזה, כי שרש שנן יורה על הישינה ומנוחה נלי מחריד ומכלים נמו ושנן תחתיו ולא ירגז עוד (ש״א וי) נניתה לא ישננו רגליי (משלי ז') ני התשוקה ללכת חוצה ולשוטט נרחונות קרי', אשר ולו אשה זאא המפירה חוק הצניעות, לא תניח אותה לשכון נניתה ותנוחה נרגע׳ וכן ייא שננה לה נפשי (מילים ק״נ) ימים ינים הוכרחתי לשנת שאנן נרותיי והשקיי ולסנול עול שונאי שלום תנלי התגרות נס מלחמה ודיו, או להראותם לפחיא ני נחלה נפשי נס ונעולם אשר העמיסו על שכמי. וזה יקשה מאוד לנפש גל אדם כנודע, והושאל אח״נ על נוח כנוד ה'והשגחתו הפרטית על מקום הנרליי