Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 5 (1846) · p. Seite 88

88 Kommentar und Uebersetzung des Kapitel «Lu.s.w. in Hiob, von M E- Stern. (ההתשן1 כר. א מדוע, נל הפי'כוללת ששלה שתת והיש: לתה לש ייעד שדיעתותי שלותים למרשיעי שין, ויודעיו לתה לש שזו יתי נקמתו? ותעתה סיפר דוג גודל ישעם, וככל זאת השם כמחריש! ה, ו שת די הוניתו נספוריס קצרים דוג רעתם, רצה להתשילם לגהחת הארן, אן חזר ואתר, גס לפראים יש יתרון עצימו׳ נאמרו גס הפראים נתדנר יוצאים נפעולתס התהידית ותשחריס לטרף, אן אינם הולכים למקום זרוע, כי יתרחקו ממקום מושג גני אדם, ורק ערגה לו, היינו מה שיש נערנה וגתדנר, מקום ציה ושממה, הוש לחם לנערים, ומשם הנקשים הס אכלם וטרפם• ו׳ לש כן הרשעים, כי גשדה מקום זרוע מגני שדם, גלילו יקצורו, עזלו ויחמוסו ועל שיש לש יחוסס וכרם רשע ילקשו, נ״ל דוחק לנשיו,, כרם של רשע, כי מה הפלגתו נזאת, עת התלקשם כרם של רשע שו של צדיק? הגי ני נם המרעים התשחיתיס ננואס לנזול קתה׳ נודאי לא יתאפקו לרקוח שם כרם של רשע או של צדיק הנהו! ל'נ מלת רשע לתואר הפעל על מלת ילקשו הנהו, היינו נדרך רשע ילקשוגס שדה זרוע נס שלה נטוע, לא כפראים ההוצכים רק גערנה, ארן לא עגר נה שיש! ומדוע לש יוסרו כאשר יושת נפלילים - ז׳ כן קללס: כי ערום ילינו, ני נסי הלין והמשפט נאוה לתו כן. חי מזרם הרים ירטבו, הרשעים האלה, ותגלי מחסה חנקו צור, לסי שחנקו אנשים נכאי רוח תמיד נלג קשה נצור׳ גלי רחמים לגלי היטג לתו. תה שהנריחני לצאת פא מעקנות התנארים הוא׳ שכל הדלתות הקדומות גל' עתיד, וכאן נקט חבקו נענר, וכאשר לפני אעתיק והאמת שחנק. ט'משוד, איננו מענין משוד תנחומים (ישעי׳ ס׳ו י״א) ני אס מענק כשוד משדי יניא ישם י׳ג י') ורצונו כל כן גדלה תאיתס לגזול, עד שיגזלו נס מיתוס הענקהערום מכל ׳ ולא מנצע נסן>, אן רק משור, מאהנת החתם לגד. י ערום ילינו׳ תוסג על הנגזלים שהוכרחו אחרי הגזלם ללון ערום, ורעבים, כמי ומרענים נשאו עומר ולא חמלו. י׳א יצהירו, נהסעיל יוצא לשלישי, הרשעים מצהירים ע׳י ענדיהס שמנם׳ ויקגים ררבו, נקל יוצא לשני, ואותן הדורכים ופועלים נעדס מנוקר עד ערג׳ אין למו מאומה אן לרוות צתאוגס . יב מעיר מתים ינאקו׳ מתים תוסג על כלל מין האנושי, ואמר היתרן כזאת׳ שינאק כל מין האנושי על רוע מעללי המרעים, ונפש חללים תשוע חדשים לנקריס — ומשדי צא נצפנו עתים לשוס תפלה! י״ג המה היו במורדי אור, רל דנר אשר אין עליי שיר ספק נופל נו לשון אור, ורן ישתמש הלועז על דגר ו>ין ס״ק על<י: es >st sonnenklar׳ או ביאורו שייראו לשנת נמקוס נוגה וחוד. י״ד לאור יקום < נפרהסיאנלי נושה ולרל הסחות היהלולהנלס ולעשותו גלילה, אן נוש לאינושו. ט״ו ועץ נואף שמרה נשף, וכאשר יקום ורצת נפש, רן הדנר הזה, והנואף עלי!שותו סתר המסוה על פניו׳ מאמין ואומר, אי לא תשורני עין, ונהשגחת השם, אשר איש לח יסתר מנונמסתריס איננומאמין ט״ז חתר, ועוד אחרת מנת הרשעים הולרא לחתור גתים, חתמו, או נדרן המנארים, שנסגרו ניוס נניתם, או נדרן חדש ׳ ני חיוג קורא זאת נננקת רוחו׳ נחום לבנו ורוגזו על משפט שדי ממעל, חתמו׳ צווי, חתמו לתרעים הללו אוי היום! על כי נם הם לא ידעו אור החנתה והתורה, ע״ד כי נרמצוה ותורה אוי׳