Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 5 (1846) · p. Seite 78

לתשלומין לפי המדה קו לקו, הלא תק ומשסנר הוא לאלהי יעק3 לתת לאים־ כדרכיו אן לא שתו מגמת פניהם קדימה, ומי יתן אותר לדנק טוג ׳ לדנק ולת3ר מצןראי קודם יתד ל אמנם ע״פ השיר הזה כוננו הכתו3יס והנס משולניס,, ני משכיל על ד3ר ימצא סי שנים 3נחלת העוז והאיתן, האתת היא הגנורס הט3עית, והשנית היא המוסרית, אשי עליה אתרו ז״ל איזהו ג3ור הכו3ם את יצרו וכוי (עיין יומא ס׳ט ע'נ) ולולי ידענו כי כפלים לתושיה, וכי אל כ3יר אשר לג3ורתו אין תקר, נס הוא אמין כת לכנוש כעסו ולרדות 3אפ1, לולי מודעת זאת 3כל הארן, כמעט חש3נו על עליון סרה לאתר: רק לנקום נקם ישלת מטה זעמו וימטר על רשעים פתים, ולנער שורש פורה רוש הזה תקר3נו ירה המשורר א3ן סנת מליצתו! נפתח יאיר וי3ין פתיים, כי עוז לאלהיס כולל סי שתים, ינין כל יצור ויפקח עיניס, נתת עליון לרשע רע — אן חסד וחיים .. יואל בנימין פויעד. מכתב לאיש בריתי, לנחמו על מות הרב החכם המליץ המפואר מו*ה שמשון בלאך הלו׳ ד׳ל. Von Joseph Heschilis in Suezawa. כאשר עלתה נמחשנת אל לשוס תועד קצב לחיי ההנ:י, רות אנוש כי יפרוש רפש וטיט ממצולת העון, נהמרותה 3ל תלין נפשו נצח, נתן רשיון לרב החונל׳ הוא המות, לשית משטרו נארן, אז נדו3 מסנני יער עלה ויתא׳ לפניו ילן דנר לנצור נרואי מטה ומאז ועד עתה רנה נארן ממשלתו. הוא על כל יתגנר —י ומי נגדו יקום" מי יאתר לו: סור מר התות, אם זרועו חשףd אר מי תענרתו יסתתר, נתת פדיון נופר נפשו? חנם ונער, עז וחלם, חן ושוע, נאחר הנתו, אס משנטו נפגשו• אולם גם אותו לא לתוהו נרא אל, לא לחנל ולהשחית צוה אותו: “שלוט שלטת כי נעת נתן נידו מטה זעם גזר אמרינו עליו: לא למלון אצרתין, השנטהזה לא לשרניט מושל יעלה נידן; אןמשענתך יהיה לנהוג תנל נחוג הטנע: אס המת אשר נחייס חייתם, הנולדים אשר אחריהם יבואו, על ידן יצמחו, אם נושאי אימתן יפונו, מכירי טונתי 3ך יגילו: כי מי יחזיק נתעוז הטנע לשית אותה חדשה לנקרים זולתן - נפש אדנז ני תתאונן מרו3 פגעי הזמן ותנונותיו! מי יקל מעליו נטל משא כנד הזה? רשעת פועל און ני לע3 תניע, נסערת ענרהו כל צורריו יסיח נהם, אתם תורתו מי אדון למו, על ידן ידע איש מצנו עפר ואחריתו תילעה. גס לחסידי נוצרי נריתי, מה יקרת החותה נערם! אתה תהיה תחסה למו תזרם העת ותהפוכותיה, ני אף אלף שנים אדם ניקר אס ילין נתנל התנל, ולא ינין ני ניסולם המוצג ארצה יחידתו למדום תעל, נמשל ננהמות נדמו. אס כל קלוי ארן נעיניו יראה ותטוג אדמות יתענג, אן עמל נפשו יראה, ולא ישנע נדעתו צדיק ענדי — נס לאים נזה נוא נתטן אשר תעשה נו את האותות, הן עפרו יזיק, מנית נלאהו יצא, חופש יהי' אולם מכל תשחיתי תנל צוררי חלד, עצתו