Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 5 (1846) · p. Seite 75

75 ־שנה למי שימות עכשיו בן עשרים ואף יהיה בן מאה שנה וחוטא על בגי אדם לקללו לא יהיו סובלים אותו בשביל שהוא בן מאה שלא יהיה ראוי לסבול בעיניהם כבן עשרים שנה ואות' שיחיו בתחיית המתים שוב אינ' חוזרי' לעפרם אלא יסיעו אותם מימות המשיח לחיי הע״הב ונשאל לרב סעדיה אם אות' שיחיו יאכלו וישתו וישאו גשים או לא, והשיב שבודאי לא יאכלו ולא ישתו ולא ישאו נשים ויהיו עסקיהם כמו שהיה לבן הצרפית שהחיה אליהו ובן השונמי' שהחיה אלישע לא יחסה להם לא עונג ולא שטחה מדרכי בני ארם וכמו שהיה למרע״ה בהר ק״כ ימים כמלאכי השרת לא אכל ולא שתה ולא היה לו דרך מרדכי בני אדם שני ואתנפלה לפני י״י כבראשוג׳ מ' יום וידוע כי מדע״ה עלה בג' פעמים ושהא שם בכל פעם ט' יום והיה חי ונהנה מזיו שכיג' וכן יהיו ובאותו זמן יתחברו הקרובים זה אל זה ויבא הבן אצל האב והאב אצל הבן ואחים זה אצל זה וכן כל ׳הקיובים ויספרו החיים בתחיית המתים זה אל זה קורו׳ המות שעברו עליהם וכל אשר קרה אות' ועניינם שהנפשות דואבו׳ על שם המות זבעתי׳ ההם בהגלות המקדש אחר התחייה ירד אור מן השטים ויתייצב על ירושלים נאור האש מן הארץ ועד הרקיע שני וברא י״י על מנון הר ציון ועל מקדאיח ענן יומם וכל מי שמבקש מן העמיס לבא לירושלים רואה ממדינתו את עמוד האש והוא הולך לאורו עד ירושלים שנ' והלכו גויס לאורך ולפי שהאור ההוא גדול מאד יותר ממאור השמש והירח שהוא מכהה שניהם שנ׳ והפיה הלבנה ובושה-החמי באות' שעה רואי'את השמים ואת הארץ כאלו נתחדשו ואלו שמים של שעבוד חלפו ועברו והלכו להם והובאו שמים וארץ חדשי' אחרים שני הנני בורא לכם שמים חדשי' וארץ חדשה וגו' וגם רואים את ירושלים וישראל כאלו הם חדשים וכאלו נלקחו משעבוד והובאו אחרים תחתיהם של ששון ושמחה שני הנני בורא •את ירושלים גלח ועטה משוש וישר' ישבו במלכות׳ עד סוף העולם וי״א עד תום ז' אלפים שנה מימי בראשית וי״א אלפים הרבה בלא *4