Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 5 (1846) · p. Seite 74

שעונותיו מרובי' מזכיותיו ולא עשה תשוב' אינו עומד לימות המשיח שני ורבי' מישיני עפר יקיצו ולפיכך שנו חכמים חלה ונטה למות אומי התודה שכן דרך כל הממותי' מתוודים ואם אינו יודע להתוודות אומר חטאתי עויתי וגו' ותהא מיתתי כפרה לכל עונות׳ כדי שיזכו כל ישר' לתה"' המתים וגם המתי' שעתיר הק' להחיות שוב איני חוזרי' לעפרם שני בהם אלה לחיי עולם ואומר קדוש יאמר לו כל הכתו' לחיים בידושלי׳ ויתמהו כל בית ישראל ויאמרו מאין בא כאן בל אלה פתאום שנא׳ ואמרת בלבבך מי ילד לי אלה וגם א״ה תמחי' מאד שנ׳ מי שמע כזאת ומי ראה כאלה ואחר תחיית המתי' והחיים יהיו נקבצי׳ אז תגלה לנו צורח הבית ותכונתו כמראה אשר ראה יחזקאל בן בוז׳ הכהן במקומי וי״א מן השמים ירד במקומי שנ׳ירושלי' הבנויה כעיר שחובר' וגו׳ ואז יהיו כל ישראל נביאי' שני והיה אחדי כן אשפוך רוחי על כל בשר והעבדים והשפחות של ישראל וכל האומות הנשארים יתגיירו שני כ׳ אהפוך אל העמים שפה ברורה לקרא כולם בשם יי׳ ויאמרו לכו ונלכה אל היי ד' ואל בית אלהי יעקב ובבואם לפגי משיח יצוח אותם להשבית חרבות ומלחמות שנאם' וכתתו תרבותם לאתי' ואז תתיישב סדום ועמורה ועריהם וכל הכיכר שלא תהא א״י פגוט' כמהפכה אשר לתוכי ככחו' ואחותך סדום ובנותיה תשובג' לקדמותנון, וגם ישבית כל חיה רעה מן הארץ שני וגר זאב עם כבש וגו' והעם אשר ימצא מלך משיח חיים וגם אותם הנולדים בימיו יחיו חיים ארוכים וימותו שני כי לא יבנו ואחר ישב ולא יטעו ואחר •אכל וגו׳ ולא ימות אדם בחור ולא נער שני לא יהיה מהם עוד עול ימים וזקן כי הנער בן מאה שנה ימות והחוטא בן מאה יקולל ויעקר המות לנצח מן העולם שני ובילע המות לנצח והמתים לימות המשיח יחיו לחיי הע״הב כדי לקבל שכד טוב וי״א ימותו ג' ימים בלבד ויחיו ועליהם אימי יחיינו מיונזים ביום השלישי יקמנו ונחיה לפניו והא דכתי' כי הנער בן באה שנה ימות לא שימות ודאי אלא כך יהיה מי שימות בשעת הגאלה והישועה בן מאח