Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 5 (1846) · p. Seite 72

המלה כולה. ק1רא יאמין כי שמם אהבתי; באבי אהה! פי רחבתי אך $גה, פי את ^מי חללתי. ויבמלכותיו מער מעלתי! (פתרונה: א3שלוס 3| דוד.) מכתם. לרעה זויללים כילי אחר (עאל הפעם: : r V י ־ t t v - •ז* "מרוע תאבד היונה׳ ולא החיה כמוני"? - .... :I :•:ד t י ״שמעני' זענה הנער ואל תיצפיוך זעם, ״לחיות פמיוף,ןש.עה־בבליות הוני״! תתן. הקנאה תפארתך לא יחללו לבועדים עצב אף אנשי רשע. לכסילים קצף, תרנין בליות אנוש לנבונים שמחה כשחר יגיה ליל לחכמים חכמה. תחזק כהו האנוש קנאת אמת לס׳ יאמץ לעשות חיל. בית חכמים תליני אם בבית רשעים לבות ישרים ישמחו תפרח יגון ואנחה בתבונה ודעת תכיני. אאשם מעשיך הנפלאים אין כמוך אהובתי יתנו רק ברכה? עיני אותך צופיה מי כמוך לרומם דמיתיך אך רעיתי חכמים עד שמים לשושנה במקום ציה. תחלצם משוד ושומם שית סביב לה מרגזה כקצף המים. אף קוצים חופתה כאבן הן מתנוססת האם תפארתה נקמלה תבונה אך יניפו או אבדה יפעתה? בחלאת חמדה נמאסת כסילים בך יבשלו לשעשע לא יוסיפו. לא לך הפשע משה סוגיל מטיסמניטן׳