Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 5 (1846) · p. Seite 71

הבציר. ונאש אמרה ומסופה וסער יבש חציר גם לאחריתה עליקם עפו דשא בלה "נפשי! יחידתי! וכזקן בשער אמלל קציר "אל תשתוחחי"! משלג חפו.?בודו גלה לה ך,ךאתי פרחים דודאים פי.יד הבציר "חלקך תקחי כפסח מטו?כל משלה. -בשובי לאדמתי עשבים ורשאים חאנים וגפנים "וקחוישי נעוךיבי" פצל ינטו ערום.יעמיורו "גם בטבע וסביב פראים דודאים שושנים "הביטי סביב לאיוכל פשטו. פנו יבגדו "ואם נפלה שבע נפשי חמרמרה ובשריות וגנים "עיור תחי חביב זאת בראותה — פתנתם יפשטו. "על בקעה וגבע תזעק מרה פל עצי היער "בחורש האביבי•" למנת ביוסה חשפיהם חשפו חדה. הראשונה. זה שמי חברי אם בן ובת ליי, באותם ע?1.זרועי אקחם׳ יחסיון תמיר תהה צלי. ובטוב לב בעדם אשא שבם. שתים האחרונות. מרחיוק, מקרוב לי יקראו, במעט עורף למ־ו אשימה ושבעתי בדדים ערי־ ע.ךב — מבית האשד, ק1ל תרימה, ומבחוץ הה! תשכל חרב -י פי בי עונג ושמחה;מצאו; זולתי ששון והרוח אין ׳ א?ס;ואפע פל משתהזי.ין.