Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 5 (1846) · p. Seite 65

öS מהא דאמרינן במנחות מ״נ א' אין אדם רשאי למנור עליי! תצוייצת לנכרי עד שיתיר ציציותיה ומשרש משוס זוגה, ופ׳י רש״י זוגה, גברית, דילמא יהי; לה הגברי ההוא;אתננה, ואמרה ני ישראל נתן לה ואתי למתשדיה / ואי נימא לבגדי היהודים היו מצויינים, ומשונים, מה יועיל אס יתיר הציצית, הא מ'מ אתי לתחשדיה, וגברי אינו לונש;נדים באלה? וגס למה להננרי לקנות;נד ישראל? אלא ע״ב דה;דל;;נדים לא היה בלל רק הציצית, לבן אם הסיר הציצית לא אתי לידי חשד כלל. ובן מוכת נמי מעעם ה;', משום שמאיתלוה עמו ישראל;דרך ויהרגנו ודו״ק. והראיה השלישית מהא דאמרינן;תענית ניב א' ר3 ברוקא הוי קאי3שוקא ונו׳ חזי להאיג;רא דסייס מהאני א ובמי ולא רמי חיטי דתנלתא;גלימיה, א״ל מ׳יט לית לן חוטי, א״ל עיילנא ונפיקנא 3יני נכרים, ני היבי ולא לידעו מהוואי הוא, ועיש ותונח להדיא דה3דל החצוני היו הציצית לחוד, דאל״ב מדוע לא שאלוהו על המל3וש גייס דתלבוש נכרי אסור לישראל! ואס היה ל3וש 3אמת 3נד ע3רי מה הועיל והסיר הציצית ■ ולא נכחד ממני ני שומרי נשף יתנו עלי;קולם, לאתר: הלא מקרא מלא;צפניה (א׳ ז') ופקדתי על השרים ובו׳ ועל הלו3שיס מל3וש נכרו, ות;ואר להדיא ואיסורא אינא, דהנניא יחשוב זאת לעון להם ויאתר ני ד׳ יפקוד עליהם על זאת! אולם 3אמת אין תזה אף זכר לד3ר ׳ דנונה הכתו;;לי ספק על המל3ושים שנהנו ענו״ס לשם פריצות יאסור, או נמו שסי' רש״י והאי תכשיט שלבשו׳ לשם ע״ז יעו׳ם, א;ל תלנוש סתם בודאי אין איסור בלל, ו3לעדי כל הראיות שה;אתי לפנין, קורא משביל, אשאלן/ האס ה33דיס האלה אשר אנו נלבום סיום׳ ל3שו אבותינו וא3וה אבותינו מעולס! ונת3ניתס הראה די למשה בהר? או המם התה לא מתאימים תבל צד עם;נדים הפולניים הקדמונים אשר פתחו לאבותינו הנדחים את שערי ארצם להאחן 3ה? קראו נא אתם שומרי ציון ושומרי נשף את דברי הימים לישראל ותראו ני לא הרשה לאבותיכם האומללים להשתקע בארן סולניא, אם לא יסירו מעליהם נגדי ארצם, וילבשו תחתס מלבושי פולניא ■ ומדוע עתה קודש המס לכם --ימים רבים אחרי כתבת, דברים האלה על ספר, הזהירו לעיני כונני יצחק מחברת רביעית, ומה שתחתי לראות ני גם המשכיל המפואר הריר מענדל מצוהר נ׳י שם את הנושא הזה למטרת חקירתו במאמר תיוחד ויקר הערן •ד3, בעתו" ויחזק את הדבר בראיות נכוחות אשר לא תמוטנה נצח , ובתוכן גס הראית שהבאתי מתענית, אך הה שהביא עוד ראיה: אלו היה מפה מצויין במלבושי עברים איך לא הכירוהו בנות יהרו, ואמרו איש הצרי הצילנו ועיש. יש לדחות השני טעמים, הראשונה, דזה היה קודם מתן תורה, דלא נצטוה איש ישראל עוד לבלי לכת בחוקות הנויס, ושניה דמשק גודל בחצר המלך ולכן בלים הים , לבום במלבושי המצרים. וכן יש לדחות נתי ראיתו ממרדכי דהוצרן להניד להם שהוא יהודי והלא כסותו העידה עליו? דתרדני שאני דקרוב למלכות היה« 'יעיין מיש הראנ״ע בפסוק הזה׳ ונמו כן ראיתו מהאי ארמאה בפסחים ג' ע׳ב איך לא הכירוהו בתחילה בבגדיו, דים לומר דנתחפש במלבוש ישראל, למען נחם לאתר עברי אנכי. — והנה הרב הכותב הוסיף עוד "והגה נס אחרי הדברים יהאמת האלה, עוד יש תקום לבעל דין לחלוק ולאתר, ני הלובש בבגדים אשכנזיים איננו חגור חגורה ואסור לו להתפלל ולקרות ק״ש, ני לבו רואה את הערוה, נאשר אסרו תזיל ברכות כיד נ׳ ונחרת להלנה או״ח סי' ע״ד היא, אן גס פה יק קול דברים אנכי שומע וכל רוח אין בקרבו, כי לא אתרו אזיל זה רק על (3׳ "3