Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 5 (1846) · p. Seite 61

61 ננחל עלי סעיפי חסלעים, האחת לזאת הוקם כסא לתפארת, ברעש וקול נורא בורחת; ועל מצחה חושם נזר ועטרת; וכפלג לאט בין עצים נוזלת, באהלי מנוחות האחרת תקנן, האחרת בדנה למכביר מובלת. עלי פועל ה' ומעשהו תרנן. זאת תשטוף נאות דשא בהמיתח, בת המקרה הנה הראשונה, ועלי שרה ואחו האחרת תריק ורוח אמיץ תוליד האחרונה. ברכתה. גדולה הומיה, רבת הקומה, האחת תהרוס קריה וגאונה, תפרוש כנפיך לעוף רמה; ועלי חרבותיה תבנה ארמון מעונה; מי החדל ובן תמותה דמעות העשוקים כי תוביש השניח, יעוז לרכוב עליך הבמתה? לה למטע חן תורה פוחח. נפשי לך תערוג, את מאשרת! זאת החצוב תחלתה,באבן דומם, לך, דומיה—ולבונה מקוטרת. ובלב אביון האחרת ביתה תקומם י יושע ג^טטליין מטרעביטש. מגילת יהודית. (סמשו) Bon Solomon Pollock aus Trebitsch. אחרי כן פלני מים עיניהם הורידו לאל שפכו לב וצרתם לפניו הגירו אמנם חטאנו, ועת פקודתך באה; אנא סלח ורחם עדתך כגודל חסדך ולא חתן ביד עריצים חית עניך. פן יאמרו: איה צורם בו חסו מרעה! כאשר כלו לדבר ומזעוק לאלהימו קם עוזיה ובדמעות אמר אלימו: חזקו אחי ואמצו אל ירפו ידיכם עוד חמשה ימים לרחמי אל נוחילח