Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 5 (1846) · p. Seite 55

55 מחלב צאנו ישבע טוב. מעמים בל יחפוץ פת חרבה ימתק לו, מים קדים מבארו׳ מכל תפנוקי מלך ויין הטיב מלבנון. תענוגות בני ארם ימאס וסגולות חשקם שכיות חמדה בל ידע — למות תוצאות; אך בעמלו ישמח לבו. בו הצלחתו י ועבודתו משחק לו מבוקר עד הערב. כן בעבודה רבה, כן בשבתו בבית מנוחה לימינו כחיץ נצבה סלה. השמחה יחבוש על מצחו טוב לב תלוהו, כאזור יחבור הגיל ועינו בטוב תלין; " כי דגלו האהבה ורחקה מנו קנאת גבר באהלו ימשול השלום ושנוא בל יודע בכפו לא דבק מאום, לבו חף מגאות בל נפתה אחרי אביונה ואלילי השק - שוא לכם רגעי ארץ, שוכביעל מטות שן. יושבי כסאות לחיל בתור האדם המעלה. שוא לכם קציני עם על גפי מרומי קרת ׳. כי נטויי גרון שם גבוה גבוה תדברו יען המון חונפי תהלה למבטיכם אסרו, ברצונכם ינועו יעמודו יחנו ׳סעו יען להקת עברי מרמה לכם יכרעו, ורוח שפתותיכם קודש למשפט אם לעול— אך הוי, כי לפתח לב זד העצבון רובץ ולמספר מעיניו אף יגונות יסגור בעדו, בחמת רוח יקלל עמדתו׳ יאוה קדימה > יחפוץ עלות לבמחי עב היות באלהים. ומאוייו כים נגדש לא ירעו שבעה.