Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 5 (1846) · p. Seite 22

קול אומר קרא ואמר מה אקרא כל הבשר חציר וכל חכרו כציץ השדה יבש חציר נבל ציץ ודבר אלהיגו יקום לעולם. ישעי' מ'. או אחטא בשפתי להתקשר במעדנות פי כסיל מחיתת הגופים העלולים רנע ימסו אסירי בניני ושפל שיאי ונפל למשכב וחליתי, והייתי נאחד האדם אשר מאסתי, שקר אז ההון והבל ההצלחה.—בחינת עילם פרק י״ב. מי לא חזה מבשרו חולשת האנוש כי אנוש הואי ומילא ראה איש תמול היה בריא אולם, והיום הוכח במכאוב על משכרו, ישבע :רודים מחבלים אחזוהו. זה כל האדם, כי יאכל יכי יחוש מעט קט יותר מחלקו יום יום, קרח כי יקרר החום בדם עורקיו ועצביו < יקפא מרוצת דמו אשד הביא חיים עמו, ויהפך למקור משחת, יקוד חלאים רעים ונאמנים, או מקרה ופגע אחר כי יקר האדם, ׳פול למשכב, כל אוכל תתעב נפשו, יכי1 בשרו מרואי, ויגיע שערי מוח. מה רב חסד אל על האים כי הנין יברא רפואית לגהה מזורו. ואצל מחכמתו לרופא, לידע לבחור סמי ח״ם, להקל כאב חולה, שוכב שוכב מדוכא מחליו; ואיש חננו אלה,יו בעושר אם יחלה, אז בני ביתו ואוהביו, אשד יקר בעיניהם טיתו יתאספו סביב למטתו, ידרשו צרי למחלתו מרופא משכיל, כל משכבו יהפכו בחליו, ׳תמכוהו באשישות׳ ייפדוהו בתפוחים, יקח מרקחת צדי, ובעזר בורא רפואות׳ אשר נתן רש־ת לרופא לרפאות, האומר למלאך המשחית הרף, יפדה מרדת שחת, יקום מחל־ו. ייחי— אילם מה גורל העני אשר אין לו לחם צר להחיות נפשו, ובמטתו לא לבד ר,ריםוכסתות, אף מ« ט תבן אין, עליי ישיב וירגיע בעוד כוחו נאמן אתו, אף כי אחיי נפלו על ערש דוי. במה ישכב? במה יקנה צרי לרפאות מחלתו? סביב למטתו יתאספו אנשי בידו, אשר על ענים לבם דוי, וכל צעקתיו ני יצעק מכאבו המר, יפצעו לבם, ני הועיל לו בל יוכלו.