Mannheim
Compact Memory

Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 5 (1846) · p. Seite 15

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Kokhve Yitsḥaḳ
Volume
2 (1846)
Issue
5 (1846)
Date
1846-01-01
Page
Seite 15 (sequence 15)
Language
Hebrew, German
Belongs to
journal issue
OCR quality
62% known words query
IRI
…/4785731-6613229-4789015--0390-4789031
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

15 נאי) עד הרמב׳ס והרמנ׳ן׳ מפליג בכבוד הרתנ״ם עד להפליא׳ ובסוף. האגרת מפורש גסה מלח: ני לו) יסוב לגב העס מאחרי אהבת המגמה וספדיה נל עוד יסוד בפניהם ונשמה בגופותיהם! אתו שהם עם זהשלמיס בתורתם ובמעשיהם, יאלו אתרה יהושע גן נון חעותיה זאת׳ לעולם לא יאבו שמוע, ני על ניוד הרג הגמל (הרמנ״ם) הס מושבים להלחם, ועל קדושת תורתו ימסרו אמונתם ותולדומס ונפשותס עוד נשמת רוח חיים באפם, וכן יצוו את גניהם למרותם עג׳ל. אגרתו הזאת הוצבה נש״ות הרשב׳א ולא נאה עליה תשובה• ואם אמנם אין השתיקה כהודאה גנל ענין (ני אצל אנתינו ז״ל לפעמים מדשתק ארתומי מרתח, עיין קדושין מיה ע״ג) בכל זאת אמרי אשר נספחה אגרת הנדרשילש״ות הרב ולא הסירוס (בפרט שאינו ממנהג הרשב״א להביא דברי מרשיו ני אם דברי עצמו) הנה היא לגו לעדה ני תצאו דבריו חן בעיני הרב׳ ואס אמנם לא השיב אמור את החרם׳ נל׳ז לא התאמן להיציאהו אל הפועל• •8 •§ דברי הבדרשי יקרו בעיני אנמי דורו ורובם נשאו אמרותיו עלשסתיתו נמו שתראה נספר העקידה סרק ה' שהעתיק מליצה ארונה מדבריו׳ ונן (נשיות ימ׳א סי' ז') באגרת הרמ״א לתהר״של, וכדומה. ונמצאו גם אגמים אשר נחלקו על דבריו׳ כתור' אבי עד שר שלום(באמונת אגמים מפרק נ׳א ולמעלה), ובעל ספר העקידה (שער ה׳), ותהר׳י עתדן (גסדורו)׳ יען אשר נתב בספרו(פרק יי׳ב) ני צבאות השתים לא לתכלית האדם נבראו, והיא דעת הרתנ״ם נידיע; אן גם חלה מתנגדיו צא הרבו לפגוע בכבודו, 5»ו שתראה גהשוותן השגות ר' אני עד לעומתו! כנגד השגות המחבר ההיא עג נעל מאור עינים בפרק נ״ד המלאים חרבות צורים וחצים שנונים. •§ ואלה הס ספרי ר' ידעיה הנודעים לנו. א. בחינות עולם, הראשון בזמן ובמעלה נין ספריו, יצא על סי עדות יוג הסופרים ראשונה בשנת היא נ״ח׳ נדפס ראשונה בעיר שונצינא שנת רמ״ה לאלף הששי׳ ואחרי נן יצא תחדש מעת לעת ננל הדורות עד היום הזה. דהנודעים ממבארי ספרו הם.החכמים ר׳ משה בז חביב׳ ר׳יוסףפנאנסיש, י׳ מע־ה גלאנטי, ר׳ יואל בן יוסף מדעסא׳ ר׳ דוד אטטענזאססער. ונפרט האריך הרב מהו' משה קוניץ זיל נספרו העוין לבאר נל קון וקין בספר הזה, נם נספר אמונת חכמים נזכר חנס אחד פלאי אשר העתיק הרחיב בביאור ספר הנדרש׳. אף ללשונות נגריית נעתק הספר הזה, וביאור ללשון יומי׳ ספרדי׳ צרפתי ואשכנזי, והאנס רמבימן הריק פרק יו״ד וייא למליצה אשכנזית נעימה ונחמדה, ונדפסה גם נין ספרי רמב׳תן׳ ונמצאה גם בהעתקות ר' יואל בן יוסף וריד ווטטעגזצוססער הנ׳יל, וזה תחדש בשרנו המלין י׳מענדל בר״י שטערן יאי׳ ני יוציא* העתקה הדוזית אשכנזית תן הססי ימינית עולם. כל זה לעדות אין הוקירו אנמי ישראל מאז ועד עתה את דברי הבדרשי ואת נופת מליצותיו להעיר רוח תום ויושר בקרב קוראיהם. כ. אגרת ההתנצלות כתובה לרבנו שלתה בן אדרת בעד קהלות סרובינצה דורשי המנתה האלקית! ונדפסה נם לעצמה בזמן הקדום׳ וכן מחדש עם הערות מאת המלין המנוח ר' שמשון בלאן ז״ל. ג. לשון זהב, ביאור על ספר אהלים וויניציאה שנ״ט. ד. בקשות הממיין (מצורפות על הרוב לספר באמות עולם׳ והם תפלות לאלקים, ונל מלה ומצה תחלתה מ״ם. נעתקו זה שנים רבות ללשון רומי עיי

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.