Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 4 (1846) · p. Seite 91

למען ו!;דנן עוד יותר ויותר נ5ורה—לא נן סמר. רק על ני ועמן מס עד לאין קן׳ הוא עושה ומקגהג עמן כן׳ ווזם3 לו 3פניו נלהתעאיס אשר עשה׳ .־יען לו לשו3 אל שדי 3ל3 שלם׳ ואת העוג יעשה׳ ואן יגנה ויעל מעלה מעלה 3אור!ז הוזייס׳ עד ראם הסולם המניע שמימה, וכל עניני הגשמי יהיו 3עיניו לאפס ואין׳ גס שנאתו נס קנאתו נס תאותו לא יפעלו עליו מאומה׳• ורק - 3אל עליון יתענג אשר מוצאו מצא מייס ויהיה הוא המגן על דודו, נעלי ען רענן עלי נעעות רנות׳ כמאמר הנניא ידעתו יצדיק צדיק ע3די למים. בי הלאל יסכל, מענין ונוקע עצים יסנן 3ס (קהלת י׳ נוי) רצונו אין יםנון האדם לאלוה 3ד3ריו, לאגן, ני המשכילהמתמכס לאיסנון רק לעצמו, 3העמיקו שאלה או נהנניהו למעלה לחקור אתרי משפט אלוה, ני לנו לא נתנו רק הנגלות, וננסתרותאין לנו עסק, וע״ד 3׳ נראה יסבו[, מענין ההסנן הסכנתי (נמדנר נ״3 לי) ואתר הני יסכל קרון ממומר לאתר: כייסנון לאל להרגילו לכת ולהתנהג נדרן אחר תאשר יתנהג תתיר׳ לא נן׳ ני יסנון עליתי תשכיל׳ ני המשכיל גראותו ני משפט שדי ננעהו׳־ידע וינין ני מאתו לא תצא הרעה׳ וני הרע איננו מצד התקנל׳ ואת דרנו יחפיש ויחקור לשנות מנהגו׳ למען השיג חן השם— יה3' נראה עיקר. גי החפץ, היחפין עוד מתן ד3ר אס מצדק ללכת 3ררניו, ע״ד מה די אלהיך שואל מעמן ני אס ליראה אותו׳ ונס נא הפעם ולן נדרניו ונשנילי תצותיו׳ אס לא יניחן מיד! ואס בצע, מענין יתר ידו וי3לעני ו איו3 ו׳ טי) ואתר עת ראותן ני יש נצע׳ היינו שממון וכליון 3גופן ונ3יתן, דע כי אין נונתו 3;ה׳ רק למען תתס דרכין! ושים עינן הקורא, על ה3יאור החיש הזה׳ ני 3; יקיר הוא ליי• ד׳ המיראהך! ע׳ד מאתרם ן״ל הקניה מדקדק ומצמצם עס צדיקיו כחוט השערה נמו״ש וסניניו נשערה מאוד ותהלינש ג' גי) והנן מאמין ני רק ענשן ע׳ד הזה, אן לא נן הד3ר ונוי. ו׳ בי תחבול חנם, 3אורו כאן לדעתי: נצא עונש׳ כלומר האתה תעשה נל הרעות האלה והוא יחריש מי סרן עלימו! ומוס3ת המלה הזאת על נל המאמרים הנאים עד ס׳ח', נמו ונגדי ערומים תפשיט — חנם! חי ואיש זרוע, אן>3ראותןלפעמים ני איש זרוע נאדן נהשקט ומנוח שלו ורענן נהיננו, הוא 3לי ספק כן כפי משפט שדי וע״פי דרניו הנסתדיס מעינינו עיני •שרים, או שהוא צדיק נדרני ונימוסי 3ני אדם להטינלמו, או נדרן אחר— ואם תעיין אחי ־עיקרים 3י״3 למאמר ד נוכל להניח, 3הקדמת ד3ריו, נפי' הפסוק הננד הזה דנר פשוט חון לארחינו, נת3 שם וז״ל: ־הסרתו התלונה מרשע וטו3 לו, הארנע סנות, הא' הצד השגחה כוללת, שצרין לנוא הצלחה על אומה זו שהוא יום3 3ה, ונעזויולנד לא משונה התערנת, והשלישית שיגיעו טונות לרשעים נסנת השגחה על אחרים נמו לוט כזנות אנרהם, לנן נזנות יעק3, נית המצרי נכלל יוםן> ענ״ל. ונוכל לומר שכיון אליפז על נ' ם3ות האלה, כלומר,אן- אס תראה לפעמים איש רשע ■שים לו זרוע ונח לעשות חיל׳ ראה הסנה: לו הארץ, היינו האין אשר הוא יוש3 3ה נותנת לו זאת, נטעם הא', או: ונשוא פנים יש3 3ה, כלומר מסנה שלישיה שיושג נעירי ונשנונחו צדיק אחר, ותנורן נציקי — ולא דנר רק הוא. ט, אלמנות׳ אנל אתה אשר שלחת אלמנות ריקם, ומנהגן יענם נדרכי האנושי נם נדרני אלוה׳ רשע כמון ידוכא, ולא ינשא עוד לעמם, וזרועות יתומים, נס הם פשטו ידיהם לתנס נגדן, ותשלחם ריקם. י״א או חושך, כתו גס משן סנינותין ולא תראה. ושפעת מים ׳ ידוע ני האדים והערפל עולים ה