Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 4 (1846) · p. Seite 81

81 ״Wh הפשיל Wh ■ "במקבות ך!לומו!M עלזים כלם!חד במקום מנוחתם;שמחו "בתתו האמונה לנפצים ושבךיס "אז ממעטהו הפעמון זיךים.—״ יובל האמן ישבר התמונה לעת הנכון לאט. ובתבונה יוכל לנפצה לשברים והרטיט — אולם אהה־ עת ההמסים קדוחים מאיש מאסרם לשברו ובנחל בוער סביב עהרו עת בקול רעם מרחמם זיגיח,י אבעבועות אש סביב יעליבו וברוח .זלעפיות בשאול מתחת סביב.יבריקו שואה וישחת.— בי אם בלי משטר ובלי.דעת מצר ואויב אין להם פרור בי ב;זר'ו.ע התיוק יבטחו. — לוית גבר רק מעבדו --- ------ - < ברכה.עקב ש?ר,עמלו אם עטרת המלך ממשלו תעטרהו מפעל,ירו. — שלום עולות ושקט נעים שכונו נא בעיר זאת נצח ירחק היום בו זרים באים לעמק זה בתרועת רצח. בל;שלחו גדורים רגלם לעמק שלו זה לעולם איתני התבל לבר;שורו תבנית פסל או רמות מעש עד לעולם לא;ציורו• — בן אם עמים עול ממשלם בזרוע העוז.ישליכו מעלם מלך שר ושופט יסירו חרצב־ות התיוק!תירו ובל‘ משטר יפריוצו פרץ שם לא;אריך של־ום הארץ גם לא;אריך ב;ךם טובם ברעש בדון וחמת חרב ובל;קרב הלום הערב;תאוים ביו השמים מעפעפי נשף כי׳ומים וגם ממיוקדי בתים ועךים אשר מחמת אויב נבערים.— "עתה ,נערים שברו פצחו "תמונת החךס מעבדה השלימה "עינים ולבבות למען;שמחו "במראה הפעמון בזיותה הנעימה ב- באין חזון;פרע העם.—