Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 4 (1846) · p. Seite 82

82 בשן;מרים חי.ירמסו!.— מזח אין עיור אי בארץ יתפתחו פל חרצביוה איש ברעהו:פרוץ פרץ האמונה נסה מתיוך לבות בן ח:ל ראשיו אז לא;רים כי תמיד ביוגדים סביבו יישמורו הישר יסחר יבכה במסתרים כי;גרעיניו בל הזמיוה;שיורו.־ נורא הוא לגרות בליש מאד נוראה חמת העיש אך הנורא מכל הנוראיות הוא אדם;מעה במדחה משאות הוי הנותנים לעוךים למתים מכים בסנורים לפיד החפשית כחרב לירם - ד : - v v :דד לדודתה,עיניהם איבנה האירה?להב איוכלת רק מבעירה ותאבד עיר י ם ארציות ואדם• — "האח נערים שמחו עמדי יראו שרי הצליח מפעלי מרי יבואו ראו איך זקלל ובהיר "מךאה- הפעמון ממרחק;איר -כהלל בן שחר ברום השמים היוי ואבוי אםקן־ב הערים :צת בהסתר נצוץ המעל לאט לאט יעתם ער אשר תמם פתאום לבתיו ושמימה תעל.- ד,וי ואבוי אם בפרוע פרעות להעשוה חפשי העם יתפרצו אם בקשור קשר להקות סביב בעיות ולמרד ולמעל אגרות יה_קבצו.— אז יתן גם ממגרל רומה I ” T ״ T T J הפעמון קולו בקול הומת ולמוד רק להלמי שליום Ti - ו : * עתה האיות לחמס יהלום: חפשית והורית בחוציות יקראו v; : - : יד גם אנ׳שי השקט חרב יחגיורו בתים ודחיוביות מלוחמים נמלאו גדודי חמס בהרג סביב״יעביורו.— גם נשי עונג אז:שבחו בי מצלע האיש לזקחו «*ל לבם רחמי חסך נמסכו :תאמרו מאבי ערב ברוב שבול :טריופו טרף נישחק להם חרדיות זועיות בהרוג והמת .יתקלסו ולב האויב מבין הצלעיות