Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 4 (1846) · p. Seite 47

47 אשת חן מצאת. שושנה פורחת רצונך תהל1?1 קודש , אתך תשחק?1שבר עינך שמי חיתה, אם תחשך, אם זורחת, אשריך ברוך מבנים, כן יבורך גבר! לא תעתועי בשר ויצורי היצר. לא בקשה חתולי חשק משקרי עינים, לבך אך כברה, שתה על צדק בצר, אחריו הלך לבה— ותמצא שמים•' אל תבט לאחור, לתלאות מנגד, בימי בטרי אשרך אך יהיו מוריך׳ זכרו] העוני אכן בבגדו בך בגד, אז עורה אל תישן, אז תביט אחריך! עתה שים פעמיך במחולות החיים׳ מאזני הצדק יהיו לך לעינים הם יהיו שופטיך, בם תשקול מעללים; כל עמל כל פגע אך הם ׳שאו יחי בחיק העתירות תסע שלום אין פחד ועל דרכיך <גר, אור ונסו הצללים. בדרך החיים חדל כה אם תלאה ואבני מכשול עליו כחומות יתיצבו, עיף מעבודה בעמל אנוש אם תראה ובקרב לבך מימיהם הפגעים יקוו; אם כתורן בראש ההד נעזב תשאר והארץ לעיניך כמדבר מאין יושב בקרבך יפרוץ האסון והיית לבער מכל הלבבות יחד אץ עונה אין קושב; אז מכוס אהבה תשתה לנפשך מרגוע והאשד, אשר מצאת לימינך נצבת