Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 4 (1846) · p. Seite 45

45 ויהי הושך כליל אופל ואין׳ סדרים, לפיד תבל יכבה שמש בצהרים. אך צדקה לראש גבר, אם קרניה שורות מבין חגוי לבו אם מאורות שולחת, אם מפתיל׳'יפעתה עטיה אורגת והיא בין חיי רוחו בגבורה זורחת; העוני בעב עננו אך יפרוש נגפים סביב ללבו יחנו פגעים על צבאותם; צדקה עומדת לעד בטהרה שבעתים פלג כבודה יפרוץ כנחל מבינותם; אם קודר ילך נעזב מאין מרחם, הצדקה תחדש בו לב טהור בוטח, אם לשוא יוחיל לישע, ואין מנחם רק היא חרצובות עמל מנפשו תפתח. אך צד לב אדם וים התלאה רחב ידים קצר נח סבלו ביום מסת החיים ומשענת קנה רצוץ צדקה ביד גבר, תחת עקת הפגע אף אותה יכניע אסון ני ישא ראש, כאגמון ראש יניע ובין חרבות אשרו אף היא תמצא קבר. אולם כמראה ברק במרוצתו יופיע, כן חזות לבתי אור יקרות הראיתני וזכרו, ימי הנעורים את נפשי הגיה ועל כנפי הרוח לאחור נשאתני כי שבה לאחור אל קברות הימים לבקר בהיכלי העונג, שרידי עלומי לגבעות נעורי אעלה, אלין בכרמים בכרמי שמחת גילי׳ אל גאיות רחוטי, 1