Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 4 (1846) · p. Seite 36

לא יניד. אורם ימים יבואו ידברו. שנים יודיעו, ניטיב עשינו, והיה יה משנרתינו. ואתה ח" בטוב ורוב שלום לך! כנפש מוקירך ואוהבך. Poetisches von I- Bibring, beeidetem Translator in Stanislau. (Nach Freih. v. Rothkirsch) . שמה סער קטב ינת שאיה וחמת זוחלי עפר ירמסו דומיה. אך זח היא בנין חיסן לנצח אף אם מבצרים יתפוררו נקצח רק שיאו לבדו שמים יגיע ישחק לסערה אותו תניע אף אם גבהו לא שזפו עינים אך יחזוהו בני השטים בעומק הלב מקום היכל מפואר שם תשלח הצדקה ציצי הזוהר. אותו תנשאו בנין עולמים אף בעת יתמוטטו מגדלים גם התבל כמלונה תנוע ראשי עד רום כוכבים יגיע נעים מקדשו מחסה ומנוס מצל מנוחתו תדחקנה תלאות " שמה בסוד אלוה פלגי מים הנפש תשפוך שיח לאל שמיס. אשרי הגבר, עת בצל המנוחה נפשו בבטחה תשכון ברונה בהיכל חצרקה תשבע צחצחות וליוצרה תריע בשובע שמחות. ממעי הרים בזעת אפים יחצוב האנוש בעמל ידים ידבק אבנים בכובד מעמסה והיכל מפואר שם במקום בתה, ינשא עלי עמודים בגאון יפאר ויחבר מעון למעון, יערה הקירות בששר ימשחו הוכן הכל לחלומות לא ימשכו. שם האדון יכונן מושבו בהיכל העונג נחפה בזהב אך התוגה והשמחה עלי עקבו ימשכו אחריו ימהרו כעב; בבריח ודלתים יסולו מצעדם ושמה ימשולו בכל״מגמתם אז יודע לאנוש בעוצם ידו איך בידי האסון חמרת גאונו. הארץ תרעש, תערער ארמונו ומרשפי ברקים דניות מים בקול שאון יזוקר מטר לאידו הה. קיר ׳קרקרו לארץ בעים מבצר הארמון, שמחת עינים ובחדרי משביחו חמרת החיים