Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 4 (1846) · p. Seite 37

37 ועת ׳פיצץ חיס מעין האימה הנפש תעוף בינה לנוות בימה . י (Nach dem Deutschen) או.לי דמעות עמם הוללתי — מתי סיד׳ בנשף יגוני היו למים אדירים במו צללתי הה! עזבתני ת־,ותי,חלפהששוני. קיבי בתה, אין נינה מסביב מעוף צוקה ואין סדרים הלפו לנצח עתות האביב נאלם בניד׳ ילא עיר אצא בש־ים. הה! לכאב לבבי אין תעלה לזאת ארדה מועד לגיא קבר יען תקותי נכזבה, תוחלתי לבהלה שמה אנומה באין אסון ושבר. מי חצב לך קבר? אם תשאלוני על גל קברי עת תעמידו דומיה חצי האהבה פצעוני חלמוני, המה הדיחוני לארץ נשיה. בן בתבל עליה אור זרוע פאר ייצרה באהלה לה לשעשוע תמרור האוהב. שמה בילילישימוןאשא יגוני עם בנות יענה אאנח ברחי. הה! עזבתני תקותי,חלפה ששוני ועד עולם אמרר ארדה בבני. הה! איך נועי שושני שמחיתי• חיי רוחי — באבם קמלו לאבל עגב׳ — לתוגה מניתי יען פרחי תקותי קררו נבלו. מנעינז׳ זמר בלב שמח אל תשתוממו לקול אנחות׳ עת גלמוד אריע על ד,ר קרח יבדר אהימה באביב ימות׳, הביטי ללבי גיא היגינות שמה שלטה תמונה נחמיה תבנית כל חמרה בשמחות שונות הה, חמרת לבבי אבדה אבדה! Poetisches von Marcus Boß in Leipnick. מזמור ק׳ בתהלים בארח שיר נרחב וחרוזי. מזמור לתודה: הריעי! לאלהים בל ישבי חלד ׳ בחור ובתולה גם ישיש וילד,