Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 4 (1846) · p. Seite 32

התהיה תפארתי על מעשי להתפאר: ראו דבר חדש עשיתי, הייתי. חלתי גם ילדתי׳ ילדי עשתונות׳ בני הם אשי נתן לי אלהים! על מה לא שרו ולא כתבו המליצים ודוברי שיר? הן פעמים לא מעט. נאשר הלכתי לשוח בשדה, וראיתי פרחים נחמדים לנזראה, והרחתי ריחם הטוב, עצים שתולים בנאוה, עמקים מלאים שבלה קמה תועפות הרים כי חזיתי, פלג אלהים מלא מים, או נהרות שופטים בהמית גלם ובשרון דכים. צלח עלי רוח השיר, אמרתי: אחרות רגשת נפשי על לוח בצפק שמיר, ודורות יבואו, בנים יולדו יאשרוני, ויתענגו על רעיוני הרמים, אשר בגדולות הלנו. והנה נחמתי אחרי עשיתי, ני מצאתי בספרים נגולו לפני׳ אשר לפנים עשו גם הם בלהטיהם כמוני, ובמה חכמתי יותר מחברי, להתפאר על מעשי, אם כבר מליץ אחר קדמני, ושר על הדבר ועני! זה. מי אנכי לבוא אחרי אשר נבר עשוהו—האביב קיץ סתיו וחורף, לא ׳שבותו לפעול על לב המשוררים לשור גדלם ותפארתם. ועוצם חילם בהבריאה, ימים חיש כי יגוזו, חדשים ני ׳עבורו, שנים כי יתחדשו. זמנים ני יחלופו, תקופות וחגים כי ינקיפו, דוברי שיר ישורו עליהם— נאשר ראיתי נערי בני ישראל בעירי, מגודלים נעיר פרא באץ תורה ומוסר ורדף ארץ, והמלמדים לא יועילו לטוי אמרתי אחבר ספר על זה׳ אוניה לאמתם דרכם על פניהם, למען יפקחו עיניהם, וישננו לבניהם בדרך וסדר אשר הורו לנו חכמים גדולים, והנה ראיתי אשר גם זאת עשו רבים ושלמים ממני נתבו על דבר חינוך הבנים וסדר הלימוד להועיל, ודבריהם נקראים ולא נשמעים. בעל ווי העמודים דף ט׳ מספר מסדר הנכון בלימוד אשר ראה בפראנקפורט ואמר: "חי נפשי ני בכיתי על זה, מדוע לא יעשה כן בארצינו, והלואייתאספו רבני פולין ויעשו םרר כזה ובודאי הבנים יצליחו ויעשו פרי! כה דבריו המשולאים,ההתאספוהרבנים, ההעירוהנרדמים האלה מתרדמתם?— נאשר באתי אל בית התפילה, וראיתי אשר הבאים שמה לשפוך שיח אין יראת אלהים על פניהם, יבואו ויט״לו בו, ירמו בו