Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 4 (1846) · p. Seite 5

5 __ יא') משוט גחון, וכוונו! הל פה, ני ולה ה״ית להבטיח, ני לו ימצא איש אמונים עושה משפט בשערי ירושלים 3תי;ה מקים שיהיה, ני מתה יסלת להן ע״ד מאמרו לאברהם (נראיי״ח) ני לא ישחית המקום למען הלויקים אשרנקרנה, אפס יען ני הנל סר יחדיו ואלמו, לנן יפלו 3נופליס ורעה ת3א עליהם. איש׳ י״ל הילך משרים הדחוי להקרא 3שס איש ע׳ל האתת׳ ני איש מורה על הישות, ,auf wesentliche, reelle Vorzüge ונןיח3ר האשננזי 3שס חח»?מ1ההוראה הלדדית יינעל המעלה והיקר, אשר לו לבדו נאוה שם זה . כ׳ ואם וכר, ר׳ל אן> אס יאמתו ד3ריהס3אמרם: חי ה', אל תאמין 3ס, ני רק למען נחש 3עתיהס ילבשו אדרת היראה ומעטה האמונה ו3קר3סאר3ס ורק לשקר ישנעו. ישבעו, לדעתי נראה, יען ני הנשנע יחיי3 עצמו לעשות ד3ר מה או לחדול ממשותו, ע״נ נא 3נפעל המורה לפעמים נמו נהתפעל על הפעולה החוזרת אל הפועל עצמו׳ ונן נשנועה לשענר, אן- ני תאמת רק תה שנ3ר יצא או לא יצא אל הפועל, ינא ננפעל, יען ר.י לרו3 יעמיס הנשנע נשנועתו אסון תה על עצתו אשר י3ואהו אם אין הד3ר נמו שיאמר, וא״נ הוא 33חינה הזאת מק3ל הפעולה, או שנאמר ני היא ממין פעלי deponetia אשר תמונתם נפעל ׳ והוראתם נהוראת הקל, ודומיהם יניס בל׳ע ג—ה פה יחל תאתר הנניא , אשר אחרי הזנירו נשם ה' נפי הקדום ני אין משפט ואין אתת נארן, הצדיק עתה משפט ה' אשר יענישם על רו3 עונס ויאתר: יען ני רק האמונה 33ני אדם תחפון ואותה אתה מ3קש, ינ״נ נצדק הנית אותם, יען היו חסרי אתונה נלם נס יחד, אפס נם נזה לא הועלת תאומה להטי נ דרנס ׳ ני לא ירגישו שנעונותיהם זאת. אף ני נליתם מאנו קחת תוסר 1 גס הנושת הנטועה נטנע נל אדם מאתן יוצר נל, למען השינו מדינו הרשעה! לח הועילה צמו, ני חזקו פניהם מסלע ולא ידעו הנלס וע"נ תאנו לשוג. חלו, שורש חלה יורה לפעמים על הרגש הצער והעצנ המנאי3 לנפש גאולי לגוף נעת תנוחיה רעה גופנית או מוסרית, נמו ואין חולה מנס עלי (ש׳א נ׳ב.). חזקו וכוי, יען ני הנישה תתרשם גפני התהנייש, ני תחילה יאדימו פניו ואח׳נ ימירו ונשנג ילנינו, ע'נ יאתר על איש צא ידע הנלס ני חזק פניו מסלע, עד ני רשתי הנושה לא יונלו התרשם עליו, נמו שלא יופל איש על נקלה לחקוק רשמים וצורות נסלע קשה וחזק. הי ואני אמרתי׳ הנביא אשר הוניח תחילה בני עירו ענתות הנורתים ויוגבים ולא שמעו לקולו, חשב ני אן דלי דעה הם ובעבור עסקם התמידי נענודת האדמה להמציא טרף לביתם צרפי ומחסור׳ גופם י הס חסרי נינה והשנל, וע״נ יאטיתו אזנס תשמוע דנרי מוסר והונחה מפיו, ני לא ידעו דרן ה' ר״ל אין להם חלק ננמו אלה מושנלוה הרוחניוה יסודי האמונה האתהיות, וע'נ אמר אלכה ונו' אל הגדולים ריל אנשי ירושלים עיר החנמה והתבונה, אשר נעבור עשרס והעדר עסקם נמלאנוה גשמיות ונענור הרנלם יותר בלמוד האנמיה, ני שם מושב נל יודעי דה ודין ומציון וירושלים תצא תמיד תורה ודבר ה', הם מונשריס יותר להבין דברי מוסר השנל ותונחת חנתה, ואולי יטו הס אזנס לקולי, ני יבינו וישנילו היטב תה שאומר להם, אן המה יחדיו שניו עול התורה והמוסר נתרד ובמעל, והמתלעינים בדברי תורה וחנמה, נעבור חפצם להיות חפשיס מחוסרות הדת ויהיה להם הינולת ללנה אחרי שרירות לנם הרע• ועתה קוראנעים, התגונן אין תיאר פה הנביא השלם נשרד המליצה ובקוצר תלין תעמד ומצג נל עם ננל העתים והזמנים בדור נשחת עקש ופתצתל, מצד אחד המון העם פחותי המדריגה בלי לימוד ומוסר