Kokhve Yitsḥaḳ · 1846-01-01 · 4 (1846) · p. Seite 4

מה תעשי ׳ להנצל תנן> הנשדיס תנקשי רעתך, תקרעי, יען ני מדיו הזיגייי היה תז לסתיפות געיני מאהניהס נשותן פוךנעיניהס, תמר דרך צחוק והמיל׳ ני פעולה נזאת לא תועיל לה מאומה להמציאה תן 3עיני עוגניה, ואמר 3לשי1 קריעה מורה על פירוד ד3ייה רניס מ3לי הפנתה על סויי החלקים נתקוס הפירור׳ יען ני מרו3 התמדתה לנתול עיניה קורעת אותן. ,frei-en oder jtmiftn«* עוגבים, שם יורה על אנשיה אשר 3ערה 3ם אש תאות המשגל ורות זנונים נוססה 3קר3ה, ואמר הנ' ני נס המה, אשר לפי הנהוג לא יראו על יקרת ומעליי אשה, יפי מאדה ומראיה, גי רק למלאות מאימה הדעה ינקשו, ימאסו נן׳ ונל זה משל לדמות אומה הישראלית 33חינתה אל הנשדים והמצרים, אשר נאת® לפעמים 33רית עמם ונקשה פעה עזר מזה ופעם מזה ננודע מס׳ מלניס וד׳הי׳ והמה נאמת אויניה ומנקשירעתה אשר לא תתוס עינם עליה, לזונה המתים® 3נל מאמצי נתה,.למען מציאתן נעמי מאה3יה המדומים, והס ננלזאת ימאסו? וינקפו נפשה. לא כחולת, ניולדה אשר תתיל ותזעק נחנליה, שם י?'׳ לדעתי יורה על הקור הפנימי הנרגש ננל אנרי האדם, והולך נקרנה סו33 םי3נ ננל תלקי גופו נעת הרעדה הפתאומית,אוסמוך לעת הלידה! kaltes Trauen ח" ונענור תנועתו הסנונית הזאתננל הנוף יקרא תיל משורש תול המורה על התנים® הסנונית, נמו לחול נמתולות (שופטים נ״א") והושאל את׳ה להורות על פעיל® הלידה נעצמה, נמו היוחל ארן ניוס אחד לישעי' ס״ו) ולפני גנעות חוללם’ (משלי ת׳) והיולדת תקרא פה תולה, ואפשר ני גם שם חולי Krankheit נגזי מזה, ני נמעט נתונרת נלהתלייס יהיה הקור הפנימי הזה םו3נ ננל חלקיהניי ננודע• צרה, ר׳ל יש לה צירים. כמבכירה, אשר לרוג תקשה יותר ללים משאר הנשים אשר ננר ילדו פעם אתת או שתים וקול צרתה נ'נ יותר חזי!’ ויתורגם : ,Sie hat Wehen wie in der ersten Kindesnoth והנניא יעלם נתליצתו ממדריגה למדריגה נדרנו, ע'נ דמה אותה תתלה ליולדה סתם ואיי*5 למננידה. תתיפח, פורש יפת יורה נמו שורש פות גם על הדינור נמו וי?? לקן (תנקק ני),tl: spricht vom Sndeויפת נזניס למשליי׳ד) Sensprecher׳'* נם על הקינה והיללה נמו פה , ונגזר מהפחת הרות היוצא מפי המדנר והמקוי! ברצונו להוציא קולו, ני נפי הנודע יולד הקול והדנור רק מהרוח הנדחק P נלי המנטא מהריאה לחון, וישתנה מדי צאתו להנרות שונות נפי רצון המי5,3 והמקונן. תפרש, תשנר נדרך המצטער והמקונן נהתתלפות הסמיך וסם, ‘ נמו סרס לרעג לחמך (ישעי' נ׳ח) זליפה ונוי, שורש עיף יורה לדעתי נהניי"י. הראשונה על גודל הצמאון והתאוה החזקה אל המיס, נמו ארן צי ס ועיף נלי יי'® (ההלים ס״ני והושאל את׳נ להורות על נל תאוה חזקה! נמו שאמר האשיי' נענין דומה לזה: ,mich dürstet nach Rache ויאמר פה הנניא ני גנודל צי®® האחר נואש ותנחר מחנק נפשה, ני טוג מומה מחייה! יז׳ש: ני עיפה גפ®' להורגים : .denn ich selbst sehne mich lechzend nach Mördern : פרשה ה־ שרטטי, ההולך אנה ואנה מנלי שים לו מקום יגביל "י® אשר אליו ינוןדרני נמשפט נלתנקש ומחפש דנר תה יקרא משוטט, ועל השנא ה ית אשר היא ננל הנריאה נלה תנלי הנדל ואין מקום נסתר מתנה איי® ה' התה משוטטים ננל האין (זנריה ד') ונן שטו העם ולקטו(נתדנר ייא׳ ננל מקום אשר פנו שם מנלי הנדל לקטו התן המונח לפניהם, ועל השטן א® נטנעועד׳ת לתיר לחפש ולנקש מותי אנשים נקיים ננל אשר ימצאם נאמר (א'ינ