Kokhve Yitsḥaḳ · 1873-01-01 · 37 (1873) · p. Seite 91

— 91 — 'מתעשר "ואין "בל, אם יש טעש סדור "מזי "רעב "ולסמי"רסס, וכן * ״מצאונו ״רכות ״רעות ״וצרות , ואס לא עמך התרים "הם "תנו "לרגליך ״‘שא ״מדברותיך? הלא "אזן *מלין "תבחן על רכר אמת, והל אלא פנ׳יומי מילי בעלמא כינהו! — והנני יוסיף להפליא עליך בהביאך את ״מבול" מפני חטא דלטורין בר״ת ״מות ״וסיים ״ביד ״לשון — ולא נן הוא ומהרסיך ממעי הגימטריא יצאו —צא וחשוב: קין כל בשר בא לפגי 3' מלאה הארץ המס, מ ס גירים —עולה במספר שרה "מר דיניהם הזה היה נהתם על ענודה דה וגלוי ערוד. ומילה״ (16.60)—אף העמסת כוונה רחוקה במאמר ר״ח (סנהדרין צח •) אין בן דוד בא עד שיתבקש ר ג לחולה שהוא עפ״י ר״ת ״גומנדליס (ראה שבתקד, ובהקדמת 0׳ הזוהר, ושס: משכיל אל דל דא שניב מרע) אדוני חצה את הדג ולא מצא מרגליות בו— <תיך יפרנס הונחת ר״ס ממקרא שנאמר אז אשקיע מימיהם וגו׳? — גם אני ביעי נעורים , אחזתי בעקבות בנגל הפורים, ושמנתי יסודות׳ על רבנק ראגדמא בעשותם כן לאסמכתא וסימנא לעמים מזמנות, ואמרתי "איך שנאת מוסר״ ר״ת ״אשם״, ועל פי יושק משיב טעם הניקוד על וישקהו "ויאמר ■״דיני ״קרא ״שמו ״יעקב ״ויעקבני״— ולמת פתח באגני "*גדל נא כח אדני", איחל "אס יתמהמה חנה לו" אדם "אוהב דבק מאח" איש שדה "אוהב ‘ין שנר שופך רס האדם" איש תם "אמונה יראת י שד תורת מצוה" בינה "כשמים יי! נר הבדלה, (שתקנו הבדלה בחונן הדעת) בכה "סוף כל האדם" (שהעוה״ז דומה לסונה) עקדה ,רמו על קיר המזבח" חחה "חי הסר ונם חרון" מרדכי ,מהר ׳קדמוני רחמיך ני דלותי מאד" ׳היות ״ח שרך ואמתך תמיד יצרוני" — וכהנה רבות אשי והצגתי מעט מזער פה לפ״יך ועשיתי לך מטעמים כאשר אהבת, לו לבדך יהיו לשעשועים ני •באלת אפנת ונאשר ששתי והתענגתי כל מעשת עלומי הנא בספרתי ״א גדת בראשית״ (כל תרי״ג מצות ונו׳ ונו׳ בר״ת ״בראשית״,' רובו ) כנר נדפס במ״ע—עברי אנכי) ונפשי יודעת לעת כזאת כי לא תהיה תפארת המחברים נדרך זו ואין רוח סכמי הזמן נוחה ממנה. .) וזה דבר השמטה מכס: סי׳ קע "תטמאו "איש "׳מנגעים "רעים ״בו ״ידבקו. "רוחו "תאבל "אף "יקרא "ברבים "שנטמא'! "שיזהרו ״רואיו ״אל ״תיגע ״נו ״׳ד; "שיתפללו "כעדו "יבקשו "רחמים ״תשועת ״אלהים; ״שיראו ״אוהבי ״רכיל ״ברעחו ״*קחו ״תוכחה.— (והכוונה בכתוב: טמא טמא יקרא, שכן חובת כל הטמאים המטמאים, נגלות אזן אחרים למען ידעו הנל להזהר בל •קרוב אלימו . ואמרו סוטה ל״ב טמא יקרא להודיע צערו לרבים ויבקשו עציו וחמיס , וראה ג״כ חולין ס׳ נל דמננע ברומי ונו׳ דלחזי וצבעי רחמי; א״כ שתים זו ישמיע בקראו: ״טמא טמא״! לאמר: סורו ממני אל תגעו, והעתירו בעדי ופגעו!— ועוד בה שלישיה נמ״ש תרמב״ס ז״ל ס״ת טומאת צרעת ופי׳ העשנים נגעים פי״ב מ״ה , למען ילמדו רואיו ליראה ה׳ ולשמר פיהס מדבר מרמת (ע׳ ערכין ט״ו: א״ר לקיש חורת המצורע של מוציא שס רע, ואר״ל המספד לשה״ד מגריל