Kokhve Yitsḥaḳ · 1873-01-01 · 37 (1873) · p. Seite 90

90 לאיהז הדוא הקושיא לדונתא בכללן אחז מוצא שנעים ובפרכדן שנעים חסי אחר (ע׳ נ״נ קנ״ג י) והיך היה נן דן משנים והוא אח ס״ט נמנה? אה! נודע דלשיטת ר׳ מאיר לא צריו להשלים, ולכך שית לדעחו נמשניוס (סתם מתניחין ר״מ) סנהדרין פ״א מ״וסנהדרי גדולה היתה של ע״א, ר׳ יהודה אומר ע׳ (אף דקי״ל אין ב״ד שקיל הנא החיש קרא ע׳ בהדיא) וכן אחה מוצא כמשנה ענות פ״ג מ״י (דר״מ) מלק ין ל״ט ר׳ יהודה אומר אוכעים (דכתיב -ארבעים יכנו)—וכדברי ר׳ מאיר נ׳ הרא״ש כערכי פסחים לעני{ ספירת העומר מ״ט אע״ג דנמיב חמשיס יום דרך המקרא כשמגיע המכין למספר עשירית פסוח אחת מונה בחשבון עשירית ואינו משגיח על חסרון א׳, ונ״כ כל הנפש לבית יעקב שבכים וכן א ר ב ע)י ם יכני. א״נ איפא ר׳ יהודה לשיטתו דלא סבר נמית סמוך לסכום, ולר׳ מאיר לאו הקא—ללן נתב ד״נג.בתורתו "בן דן" פלא היה לו נ״א■ בן אחד והוא היה כמנין ס״ט, ואפ" ה לא קשה בנללן שבעים ובפרטן חסר אחד, שכך היא דרכה של אורה דנחתא נככום בהגיע חור חשבון עשיריות , נדבר האמור. (נע׳ נאוי״ט שבת פ״ז מ׳׳ב אבות מלאכות ארבעים חסר אחת). ג) שאלתני לבאר לך את הכתוב כד״ א: הוי אוהב את השמא ושנא אס הנמה וכוי הנמה בכך. לא אבזם להגיד איני יודע—גם בעל יהושע כ׳' בזה דברים של מה בנך, ייע״ש .— ד) פליאחך על פליאת ידידנו הרב מהר״ש קצ״ז ני׳ בהצופה להמגיד מ״ב גליון 30 על מם״כ במנורת המאור נפ׳ המצות שע״ט ח״ל: וכדגרסי׳ במסי וי״ה: האכה חי בת בג׳ דברים , אגדה מגלה נר שבח, והסי׳ ואמרת האשא אמן, הנא אין זכר ורמז מזה בר״ה? והוא לא ידע סזה ,,וכדגרסינן' בר״ה" מוסב על מאמר שלפניו ש״כ: והקטנים וכו׳ כשמגיע׳! לחינוך וכו׳ ולדגרסינן במס׳ ר׳יה (ע״ש ל״ב ל״ג) והמאמר "האכה חייבת" וכו׳ הוא בפ״ע— לא חדשה היא וכבר כחב לי זאת אחד מידידי מרוסלאנד בכם הח׳ הארמלין מבראדי. ■—גס עצ דברת ידידנו מהר״ש הנ״ל במגד ירחים ח״ד מאמר "גבעת שאול" כוונת לדעת ידידי הרב מהר״י ברילס ני׳ בס׳ דורש לציון, ע״ש היטב.— ה) העירות בצדק על אמרם בזבחים ק״ג, לא פסקה כהונת אנא מזרעו של משה שנא׳ (ד״ה א) ומשה איש האלהים גניו ונו׳ (ע׳ פירש"׳) וסמי במדרש וי״ר שמיני פי״א . ובמ״ג לא הזכיר דברי הגמ׳—זכור י אזכירך ואשלש עוד בשמות רבה חציה פל״ז ושם כחוב רק ראש המקרא ונדחק המ״נ לפרש איש האלהים משמע איש מיוחד ומקיים אשת ריח ניחוח, ולא זכר במח״כ שכמה פעמים העתיקו רישא דקרא ועיקר ההוכחה מסיפא, כמ״ש בפי׳ החוס׳ כחובות כ״ט. קידושין ס״ח נ זבחים ה': וע׳ נמ״ע ביס המדרש שנה ראשונה מסברת סיון צד 29 .— ו) צחוק עשית לי בהקשוחך בלדתך דרשות רבנים ישנים על ברכי רזים ורמזים גימטריאות ופרפראות נאות כדעת זקנים נוחה מהן, כן ארחות הנדחנים הוללים דבי הלולא לשמח הקרואים על החתונה נמחולח מחנים , הס מריקים כלי נוטריקון וראשי תיבות למדי ודורשים שמות לשבח ולגנאי , למשל: מיכל "מי "יחנך "כאח "לי. שאול "שכרו "אחו "וסעלתו "לפניו; א ב ר ד■ ס "הבור "ריק "אי! "בו "מיס,דוב "די "בזיון "וקניף .וכדומה—או מי ישים אלם "אשמרה ׳■לני "מחסום, וכי ימוך "יש