Kokhve Yitsḥaḳ · 1873-01-01 · 37 (1873) · p. Seite 84

צ1ס שוס אמד מיושני אייכרופה אזי׳ אפריקא , כי נסתרו מעולם מנגד עיניהם ולא נמצאו, ולא נראו עד יום אשר נא קלומבא, ושם עיונו ופעמיו ללכת אל פרץ פפתית , ולהוציא ממסגר היס תבל פרשם ויושניה, הן המה ארצות אמעריקא, ופארו, אשר סביבותס ארצום רנות, וגויס שונים ומשונים לצנאותיהס וגם הס לפי דעתם היזם והדלה, סלקו הימים לשנעה, וספרו ימים ומנוישנועות ־ ־ וביופי פידוש נפלא כי היו נהם משנפות מיופדות, שהקדישו את יום השביעי כקדושה מה נגד ימי הפול (עיין ספרים באורך מקאמפא) וממי למדו זאת הפראים האלה ף — מסתמא מעשי אכותיהם כידיהס 1— והפכם ווילאנד נספרו דיאגנים הניא כי ידעו ג״ג ממעשה המבול עד אשר אמרו כי שני ככבים לפמו זה עס זה והיה מבול לעולם , ומאין למדו זאת אס לא מנפ שקבלו כן מפיו, וכן מצינו להם שהקריבו זבפים ואנשים פיות ובהמות לאליליהם, וכל עוד נפשם בס קרעו הלב והכבד בפומה למען יעלה כתמרותעשן הבל הפוס השמים , ויהי לדעתם לריפ נפופ (עיין במדרש איכה בג תיחא ובקהלת במקרא ומתפתים בדרך.) וז״ל ראה בכבד א״רלו' כהדין ערבאה מכיס אימרא ופמי בכבדא. וכן היא (נדרים י״ג בי) עורות לבובין. וכתב הר״ן שהיו תקרובת ע״א שהיו נוקבין העיר כנגד הלב והיו מוציאין אותו כשהוא פי וכן כתב שס הרא״ש ז״ל . ומאין למדו זאת אס לא מאנוש (יעיין ע״ז כ״ט ב׳ ל״ב א׳ ובי) וא״כ נתבררה לנו ראית הפבר מצד אמד — והנה גס טענה השנים נגדו אין לה שום יסוד ומקור כי אס נאמר כי כל העולם למדו זאת. ממעמד ומצב הירח א״כ מאין ידעו יושבי אמעריקא לכבל ולקדש את יום השבת ס — אס לפלק יצאה להם מהירת מאין' באה להם הקדושה מ ־״ ובלא זה הטענה הזאת היא משענת קנם רצוץ ורעיון רות כי נאמר שהקציבו השבועות לפי מעמד ומצב ה׳רפי בהתחלקותו על ארבעת רבעיו ־ הן בכל פדש יתוסף יום אפר ועוד— ובשנה ט״ו ימים בקירוב. וא״כ איך ספרו ופקדו הימים האלה יי כי בעבור שנים או שלשה ירמיה בשבועות תמימות תבא מלאת השבוע בשלשה ימים לפרש , ואז עדיין איננה הלבנה במקום הראוי לה. למלאות הרבע. ומי יוכל לספור את רובע הלבנה בכמו אלה . וא״כ תבאנה השבועות בלתי מסודרות לפי תכונת מלאות ופגימת ותהי׳ פגימתו ומליאתו באמצע ימי השבוע, וכבר נתבלבלו הס וכל משנונס —מ ואין להם עוד שוס שבוע לפי התפלקות הירת ומתכונתו מי—ובאמת כל בני עולם מנאו בשבועות הימים כסדר! ראשו: ואפרון דבר יום ביומו ח — ומעתה נראה בעליל כי שתי