Kokhve Yitsḥaḳ · 1873-01-01 · 37 (1873) · p. Seite 66

) N׳( לסגולה נלתי להמרבה בכסף מקנתם , - אל נא ידדוח נפשי 1 חכסוף לכסף נמאס ואל יעור ענונד, נוגה—הזהב את יפי עיניך! האהבה שרתי \ הוא ראשית כל אושר , וסגולה אשר לא תסולה בכתם אופיר. ולא יערכנה זהב שכא ״ ,האהבה? מה בצע כי יקרתי בעיניך ומה תתן ומה תוסיח אהבת עובד אדמה לי? היא תושיבני בבית שפל ואופל תביאני בחדרים ריקים מכל וצרים כקנרים, תאכילני לחם עצבים כי ארעב ובבלואי הסחבות כאחת נשי הכפרים תעטני. אך מה ינעם חבלי וייטיב גורל' כי אמצא חן בעיני אחד אדוני הכפרים ויבחלני לחברתו ואשת בריתו! הלא הוא יביאני בית גדול נחמד למראה מבית ומחוץ ומלא חמודות חוסן ויקר הוא יערוך לפני שלחן מעדנים וכל טוב הארץ ואח יעדני עדי עדים עם עדנים ובגדי מכלול אשר אלימו כלתה נפשי ילבישני, ולכן חרל לך ממגי ואל תוסח דבר אלי בדבר הזה עוד כי אינני שומעת ושחת את דבריך . ואף השב אל לבך ותכין כי גם לך אין שוה לבוא בברית אתי בלית עולם ונחמת עד מהרה כי הבאת אתצוארך.בעול כבד אשר לא תוכל שאתו, הנך מתאוה יפי׳ בלבבך וטוב מדאי ייטב בעיניך אבל הטרם תדע בי היופי הוא שושן רך וענוג אשר יציץ ופרח לשמחת עין תשורהו אך מרוח שמש ההצלחה עליו ותכלל את ים־ו; ואולם כמעט יענן העוני את האד עליו והנה נבול יבול והודו נהפך למשחית , "- טערעזיע לא כלתה לדבר את הדברים האלה ותפן ותשב החדר •־, — הפעם נפקחו עיני אלעקסא וירא ויכן כי טיב העושר לבעליו וכי הזהב הוא המפתח אשר כל דלת נעולה וכל לב סגור פיתח — וילךוישב לביתו ויהח לו את שכנתו את קאטארינא לאשר,; נערה רעת תואר ודקת — בשד אך בעלת שדות וגנית וגם מקנה לרוב . — לא ארכו הימים ותחל קאטארינא ו תמת , אוהבי אדעקסא הגידו באיש אחד כי יד ד׳ נגעה בה ותמת כמות כל האדם 5 ואולם אויביו העידו כלמו פה אחד כי רק בעלה— אשר רע בעיניו רוע תארה ו ישנאה בלבו — היתר, בה והוא הקציר את ימי עלומיה למען קחת תחתיה עלמה כלבו . (אם חפץ אתה קורא לדעת רמי הצדקה קום ולך אל אחד הקדושים ואנשי הרוח? אשר מלאה ארץ גאליציא אתה ם והוא יגדך קשט דבר אמת בבבדך אותו מהונך ומראשית כל סגולתיך וחמודותיך אך אני מד, כי תשאלני? הן נביא אינני ואף מחלצי נביאים לא יצאתי ואולם אשר שמע ה אזני אותו אשמור לספר באזניך) — כאשר שב אלעקסא מק כור את מתו אח קאטארינא ויקם וילך אל בית היין ויאמר לאדוני הכית : תנת יין לקשה -יום ושכר לשבור - לב " בבה בכו ענה האיש משה בהציגו לפניו כום יין — בכה בכו לאשתך אשר מתה עליך כי היש בבנות