Kokhve Yitsḥaḳ · 1873-01-01 · 37 (1873) · p. Seite 65

)63C צדקת ה׳ (מ. לעבעגאצט) אלעקסא האבר היה ששח וטיב לב תשיר . בי להון ועושר י* *סאה נפשו ושדה ששן וטוב אשר הנחילו אביו ביום נחלה : יונו יפות , הרבה חח נוח! לו , ויה׳ לו לחם לאכול ובנד ללבד» לא חסר דבר זולתי — עזר כנגדו אשד בקשה נפשו ולא מצאה , אסנה רבות בנות כפר מולדתו אך אין אחת בהן מוצאת חן בעיניו והנערה «כאטארינא* אשר בגודל לבבה נחנה את חנה להתפאר ותאמר : אנכי אשליך בלבו חכה ובמכמורת הזהב אצודנו יגעה בדי דלג ותחדל ותאמר : נואש; — ויהי היום בלכתו בדרך בעור כברת אר* יניא כפרה פ י . וישא אלעקסא אח עיניו וירא והנה נערה הולכת, ויהי אך הביט אליה ותישר בעיניו מאוד כי היתד, נערה גבהת-קומה ובריאת—בשר יפת-תואר וטובת—חן להפליא אף הוד והדר לבושת וריח בגדיה בלבנון בי היא שבה עתה פשוט כשדי-חמד אשר ליד דרך ומתהלך בינות משפחות דנצנים והפרחים אשר יציצו שם לאין מספר . אלעקסא לא יכול להתאפק וירד מעל העגלה ויאמר לנערו משרתו אשר עמו : נהג ולך ופורה אל המלון שמה ואגבי אלוה אל הנערה הלזו בי דבר לי אליה, העלם והעלמה הלכו הלוך ודבר יחדיו באשר הוסיפה עין אלעקסא להביט אל יפי פניה ואזנו לימשיב אח נועם דבריה ושכל מייד, כן יספה נפשו לאהבה אותה ולדבקה בה. בקרבתם אל הכפר פ ויפרד אלעקסא מעל אהובתו אבל לא לנסוע לדרכו בי אם ללכתמרחוה אחריה ולבוא בצל קורתה — .נפשי רצתה בנתך בטערעזיע - אמר אלעקסא לאדוני הבית בבואו החדרה—ומכל הון יקרה לי, הרב עלי מוהר עד חצי עשרי ואתנה ותנה אוחד, לי לאשה״ — ״ לו נחתי לה חיים וטחלצי יצוא יצאה — השיב אדוני הבית בי עתה היתד, לאל ידי לתתה לאיש נחרת• בו, אך לא בן הדבר אנכי אחיה ולא אכיר, ואיככה אוכל למשל ’בה למנרה בכסי ואח פיה לא אשאלה? הניחה לי ואקרא לנערה אשר היא עתה בחצרי— ,אד נא התחנן אלעקסא — אל נא השלח לקרוא לה נ״א אני אלך אליה ודברתי על לבה' .לך וד׳ את דרכך יצליח להיות מוצא חן בעיניה נמו כעיני — אלעקסא בלע לעיני העלמה את המסכה הנסוכה עלי יזעלומות לכנו , אולם מה חרד וינע לבבו בשמעו את מענה מערעזיע יאמר : שמעה ודעה וניב שפת• בינה. נערה יפת מדאה ומוכת שבל יא תמכור את נפשה בלא הון בי אם חרב במחיר ימיה והודה ולא יהיו